ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשט
מזמור לדוד הבו לה' בני אלים. זש"ה והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז, ומה עושה לה שלא ייהיה עוד לבז דוד עבדי ירעה אותה שנאמר והקימותי עליהם רועה, א"ל דוד אתה מושעי ואתה רועה וכה"א הושיעה את עמך וגו' א"ל הקב"ה אני מעכב אותה שאתה אומר לי הושיעה את עמך הבו לה' בני אלים בניהם של אותן שנשחטין כאילים, אברהם אמר אני שוחט ויצחק אמר אני נשחט. דבר אחר הבו לה' בני אלים בני אלמים בני חרשים בנים שיש להם מה להשיב למקום ואינם משיבים, וכן ישעיה אמר מי עור כי אם עבדי, וכן אברהם אמר ויקרא את שם המקום ההוא ה' יראה, מהו ה' יראה, א"ל ראה מה שהיה להשיבך ולא השבתי אלא החרשתי, א"ל הקב"ה מה הילה לך להשיב, א"ל אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי קח נא את בנך כשם שהיה לי להשיבך ולא השבתי אלא החרשתי כך כשיבאו בני לידי עבירות תזכור להם זו השעה, לכך נאמר הבו לה' בני אלים וגו' הבו לה' כבוד שמו כשם שאמר משה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו:
שנו רבותינו מנין שאומרים אבות, ת"ל הבו לה' בני אלים, מנין שאומרים גבורות, ת"ל [הבו לה' כבוד ועוז, ומנין שאומרים קדושות, תלמוד לומר] הבו לה' כבוד שמו. הני י"ח אזכרות שאמר דוד בספר תהלים בהבו לה' בני אלים, ורב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבק"ש, ריב"ל אמר כנגד י"ח חוליות שבשדרה, הני תמני סרי תשע סרי הויין, אמר רבא ברכת אפיקורסים ביבנהה תקנוה, כנגד מי תקנוה, להלל כנגד אל הכבוד הרעים, לרב יוסף כנגד אחד שבק"ש, לרבי יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה:
קול ה' על המים. שנו רבותינו לא ישתה אדם מים בלילי שבתות ובלילי רביעית ואם שתה דמו בראשו, מאי סכנתיה, רוח רעה. אי צחי מאי תקנתיה לימא שבעה קולות שאמר דוד בספר תהלים והדר נשתי. קול ה' על המים וגו' קול ה' בכח קול ה' בהדר וגו'. קול ה' בכח בכחן של כל אחד וגו' קול ה' בכח קול ה' בהדר וגו'. קול ה' בכח בכחן של כל אחד ואחד, המעוברות לפי כחן כו'. אתה מונה שבע אזכרות מכאן סמכו לשבע ברכות שמתפללין בשבת. ד"א כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים. דבר אחר כנגד שבעה קולות שבמתן תורה ויהי דוד על המים. דבר אחר כנגד שבעה קולות שבמתן תורה ויהי קולות וברקים, וקול שופר, ויהי קול השופר, והאלהים יעננו בקול, וכל העם רואים את הקולות, ואת קול השופר, ויענו כל העם קול אחד, וכן דוד הוא אומר שבע ביום הללתיך: