ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשז
ועתה ירום ראשי על אויבי, ומי הם אויבי עובדי אלילים, כיון שעשו ישראל את העגל היו אומרים אין להם תקומה ואינו חוזר אליהם לעולם, כיון שא"ל הקב"ה שיקריבו לו שנאמר שור או כשב או עז מיד נגלה ראשם:
לולא האמנתי לראות בטוב ה'. תאנא משמיה דר' למה נקוד על לולא, כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק עמהם, והכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני, אמר שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דרבי יעקב בר אידי רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד, אלא שאמר שמא יגרום החטא. תניא נמי הכי עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה, אמור מעתה ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע אלא שגרם החטא. אמר רבי זבדי בר לוי כל מקום שנאמר לולא בזכות אבות, והכתיב כי לולא התמהמהנו, א"ל כל עצמן לא עללו אלא בזכות אבות שאלולא זכות אבות לא היו עולין משם לעולם, רבי יוחנן אמר בזכות השם שנאמר לולי ה' צבאות. רבי לוי אומר בזכות התורה ובזכות אמנה, בזכות התורה דכתיב לולא תורתך שעשועי, ובזכות אמנה לולא האמנתי לראות בטוב ה'. קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך. א"ר חמא בר חנינא אם התפלל אדם ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (ביהושע ברמז ח'):