ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשג
לדוד שפני ה' כי אני בתמי הלכתי. כתוב אחד אומר אל תבא במשפט את עבדך, וכתוב אחד אומר שפטני ה', אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע בשעה שאתה דן את הרשעים (סז) שפטני, ובשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבא במשפט את עבדך. דבר אחר בעולם הזה שפטני, ולעתיד אל תבא במשפט. דבר אחר (סח) עד שלא תגמר שפטני ומשנגמר אל תבא במשפט:
בחנני ה' ונסני. בחנני כאברהם שנאמר האלקים נסה את אברהם וגו' ועמד בנסיונו, ונסני כיצחק, צרפה כיוסף שצרפתו ומצאת אותו נאמן שנאמר אמרת ה' צרפתהו, כיון שנסה אותו אמר אין בי כח, בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא גו' מכאן שלא ירד אדם לגדול ממנו שלא יאמר אני ערב אל לבי, ומה דוד שהיו בו כל המדות הללו כי חסדך לנגד עיני וגו' כל השבחים הללו היו בו אמר אל תבא במשפט אנו עאכ"ו, וכן שלמה אמר לפני הקב"ה רבש"ע מלך שהוא שוכר פועלים טובים הן עושין מלאכתן יפה והמלך נותן שכר טוב ומה שבח למלך עליהם, אימתי הוא משובח כששכר פועלים רעים ויתן להם שכר טוב, כך האבות עשו ונטלו שכר טוב אין שבח, אנו פועלים רעים תן לנו שכר טוב וזהו טובה גדולה, וכן הוא אומר יהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וגו' (כתוב ברמז קמ"ז):
לא ישבתי עם מתי שוא, מדבר באברהם, לא ישבתי עם מתי שוא אלו אנשי מגדל באו ואמרו לאברהם בוא וסייע לנו שאתה גבור ונבנה מגדל וראשו בשמים, אמר הנחתם מגדל עוז שם ה' ואתם אומרים נעשה לנו שם, מה עשה להם הקב"ה הפיצם שנאמר ויפץ ה', ונפלו שנאמר האשימם אלקים יפלו וגו' והקב"ה משקיף עליהם ורואה אותם שנאמר אלקים משמים השקיף על בני אדם וגו' כלו גס יחדו שעשו סיגים עשו עצמן אלהות, אין עושה טוב אין גם אחד שלא היה אברהם עמהם שנאמר אחד היה אברהם, שנאתי קהל מרעים איזה קהל ויקהל העם על אהרן, ויקהל עליהם קרח, ולאיזה קהל אני אוהב ויקהל משה, אז יקהל שלמה. ועם רשעים לא אשב זה עדתו של קרח סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים:
ארחץ בנקיון כפי. אמר רבי זירא בר אבא אמר רבי יוחנן הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפלין וקורא קריאת שמע ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. א"ל רבי אבא לרבא לימא מר כאלו טבל, א"ל שפיר קאמרת דכתיב ארחץ ולא כתיב ארחיץ, א"ל רבינא לרבא חזי מר להאי צורבא מרבנן דאתי ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר או בצרור או בקיסם, א"ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי, רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותיה, והני מילי לקריאת שמע אבל לתפלה בעי אהדורי, ועד כמה עד ארבעה מילין דא"ר אבהו אמר ר"ל לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין, אמר ר' יוסי בר חנינא ל"ש אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר, אמר רבא מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר. דבר אחר ארחץ בנקיון כפי. שיהא במקח ולא בגזל כדתנן לולב הגוזל והיבש פסול שיבא נקי מן החמס ומן הגזל שלא יהא סניגור נעשה קטיגור ואח"כ ואסובבה את מזבחך ה', כי הא דתנינן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר אנא ה' הושיעה נא, לשמיע בקול תודה אלו הקרבנות, ולספר כל נפלאותיך א"ר אבין זה הלל, שיש בו לשעבר, ויש בו לדורות, ויש בו לימות המשיח, ויש לבו לימות גוג ומגוג, ויש בו לעתיד לבא. בצאת ישראל ממצרים לשעבר. לא לנו ה' לא לנו לדורות הללו. אהבתי כי ישמע ה' לימות המשיח. כל גוים סבבוני לימות גוג ומגוג. אלי אתה ואודך לעתיד לבא:
ארחץ בנקיון כפי. במקח ולא בגזל ולקחתם לכם ביום הראשון, ואסובבה את מזבחך ה' כדתינן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת, וכיצד היא סדר ההקפה כל ישראל גדולים וקטנים נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפין אחת ואותו היום היו מקיפין שבע פעמים, אמר ר' חייא זכר ליריחו הא תינח בזמן שיש מזבח, בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך האלקים וס"ת בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת מזבח: