ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


למנצח על אילת השחר. מה אילה זו קרניה מפוצלות לכאן ולכאן אף השחר מפצל לכאן ולכאן, אמר ר' אידא ולמה נמשלה אסתר לאילה מה אילה זו רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה אף אסתר היתה חביבה על אחשרורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה. אמר רבי יוסי למה נמשלה אסתר לשחר מה שחר זה סוף כל הלילה אף אסתרר סוף כל הנסים, והא איכא חנוכה, ניתן ליכתב קאמרינן, הניחא למאן דאמר ניתן ליכתב, אלא למאן דאמר לא ניתן לכתוב מאי איכא למימר, מוקים לה כדרבי בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן למה נמשלו צדיקים כאילת לומר לך מה אילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות אף צדיקים כל זמן שמרבין תפלתן נשמעת (בתרי עשר ברמז תקס"ו):

ד"א למנצח למי שהוא קופץ כאיל ומאיר לעולם בשעת חשכה, ואימתי הוא מאיר בלילה אע"פ שהוא לילה יש בו אורה הלבנה והכוכבים והמזלות, אימתי הוא חשך בעלות השחר והלבנה שוקעת והכוכבים נכנסין והמזלות הולכים להם אותה שעה אין חשך גדול הימנו, ואותה שעה הקב"ה מעלה את השחר מתוך החשך ומאיר לעולם, והן הוא אומר והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, חשכה זה מדי בימי אסתר. דבר אחר על אילת השחר למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה השחר עולה והכוכבים שוקעים אף אסתר בבית אחשורוש היא היתה מאירה והמן ובניו שוקעין. רבי חייא בר אבא ור' שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בקריצתא בהדה בקעתא דארבל וראו אילת השחר, אמר ר' חייא כך היא גאולתן של ישראל אמר לו היינו דכתיב כי אשב בחשך ה' אור לי וגו' בתחלה היא מאירה קימעא ואחר כך היא מנפצת ובאה ואחר כך היא פרה ורבה, כך מרדכי בתחלה ומרדכי יושב בששער המלך, ואחר כך ויהי כראות המלך את אסתר המלכה ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך ויתלו את המן ואחר כך ואתם כתבו על היהודים ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'. אמר רבי יהודה בר רבי סימון בית שיש בו נחשים מביאין קרן של אילת ומעשנין בתוכו ומיד הנחשים בורחים, כך שכשבאת אסתר ברח המן:

אלי אלי למה עזבתני, אמר רבי לוי כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה בימנה שכינה ואמרה אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, חזרה וקראתו אריה דכתיב הושיעני מפי אריה. ד"א יום ראשון אמרה אלי, יום שני אמרה אלי, יום שלישי צעקה בקול גדול אלי אלי למה עזבתני, דבר אחר אלי בים אלי בסיני ועזבתני. דבר אחר למה עזבתני נשתנה עלי סדרו של עולם נשתנה עלי סדרן של אמהות מה שרה אמנו על ידי שעכבה פרעה לילה אחד לקה הוא וכל בני ביתו בנגעים, אני שאני נתונה בחיקו של רשע כל השנים הללו ואין אתה עושה לי נסים. ד"א (נה) שלש פעמים כתיב אלי אלי מבטן אמי אלי אתה, אמרה אסתר לפני הקב"ה רבש"ע שלש מצות הזהרת לאשה נדה וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן למה עזבתני:

אלהי אקרא יומם ולא תענה, אמרה לפני הקב"ה לא כן עשית להם במצרים כיון שקראו לך שמעתם שנאמר ואת צעקתם שמעתי איזה צרה גדולה מזו, פרעה אמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ואמר כל מי שאינו ממלא מלאכתו תשימו אותו בתוך הבנין ומי שהוא ממלא מלאכתו לא היו עושין לו כלום, אבל כאן להשמיד להרוג ולאבד, אותם צעקו ונענו אנו צמנו והתפללנו וצעקנו ולא עניתנו אם אין בנו מעשים עשה בשביל קדושתך. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. רבי שמואל בר חנינא אומר כל קלוס שישראל מקלסין להקב"ה כבודו יושב ביניהם שנאמר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, אמר ר' יהושע יבא עלי אם נסתכלתי בספר אגדה מימי, פעם אחת מצאתי ספר אגדה וקריתי בו קע"ה פרשיות בתורה שכתוב אמירה וצווי כנגד קע"ה שנותיו של אברהם ומה טעם לקחת מתנות באדם זה אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים, (נו) קמ"ז מזמורים יש בסתהלים כנגד קמ"ז שנותיו של יעקב. ומה טעם אמר רבי אבא בר כהנא ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ישראל סבא, וקכ"ג פעמים שעונין אחר הקורא את ההלל הללויה כנגד קכ"ג שנותיו של אהרן, ומאי טעמא יראו את ה' קדושיו זה אהרן שנקרא קדוש שנאמר ולאהרן קדוש ה'. אליך זעקו ונמלטו כד"א ויושע ה' ביום ההוא, וכל כך למה, בטחו ולא בושו הכל בזכות הבטחה. ואנכי תולעת ולא איש, מה תולעת זו אין לה אלא פה כך ישראל אין להם אלא פיהם: