ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרנב
יתום אתה היית עוזר. רומוס ורומולוס מתה אמן וזמנתה הזאבה שתניקם ועמדו ובנו שני צריפין גדולים ברומי. דבר אחר ראית שנבוכדנאצר בא והחריב את מקדשך והגלה אותם מארצם, לתת בידך ואתה משרה שכינתך על ירמיה והוא אומר ועבדו אותו וגו' ואת בנו. עליך יעזוב חלכה למחר הוא נוטל לחנניה מישאל ועזריה ומשליכן לכבשן האש ואומר מאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי. יתום אתה היית עוזר יתומה אחת שנשתיירה לו זו ושתי עשית אותה אגוסטא במלכות שאינה שלה שנאמרר גם ושתי המלכה, מה כתיב בתריה שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא בל תמציא לו זכות, ה' למלך עולם ועד אימתי כשיאבדו גוים מארצו:
תאות ענוים שמעת ה'. ר' לוי אמר זה משה שנקרא עניו, בשעה שא"ל הקב"ה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש התחיל מצטער אמר כמדומה אני שאין אחי יכול להכנס לפנים מן המחיצה, א"ל הקב"ה לא כשאתה סבור אלא (כב) בכל עת שרוצה ליכנס יכנס אלא יכנס כסדר זה, הוי תאות ענוים שמעת ה':
תכין לבם תקשיב אזנך, א"ר יהושע בן לוי אם הניבו שפתיו של אדם בתפלה יהא מבושר שנשמעה תפלתו שנאמר בורא ניב שפתים, רבי יהושע בר נחמני אמר אם כוון לבו בתפלה יהא מבושר שתהא נשמעת תפלתו שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך. שבור זרוע רשע מה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית, אמר רבי אלכסנדראי כנגד מפקיעי שערים שנארמ שבור זרוע רשע, ודוד כי אמרה בפרשת ט' אמרה, ה' מלך עולם ועד, וכתיב בתריה תתאות ענוים שמעת ה', אמר רבי אלעזר בן פדת בשבעה מקומות השוה הקב"ה עצמו ללבבות הנמוכים:
למנצח לדוד בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי וגו'. דרש רבא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מחול לי על אותו עון שלא יאמר הר גדול שבהן צפור נדדתו (ברמז קמ"ז). דבר אחר מהו הרכם צפור, אמר ר' חמא כשגלו ישראל היו עובדי אלילים שמחים עליהם להגלותם ממקומם. נודי אין כתיב כאן אלא נודו כלפי מעלן וכלפי מטן אמרו, כלפי מעלה אמרו כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו, ואין איש אלא הקב"ה שנארמ ה' איש מלחמה, ואין מקומו אלא בית המקדש שנאמר זאת מנוחתי עדי עד:
כי הנה הרשעים ידרכון קשת (ברמז תי"ב):