ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרמ
רבי יהודה בשם ר' איבו ור' יהודה בר' סימון שניהם אמרו מפסוק אחד פתקין היו משליכין שנאמר ביה ידודון ידודון, כענין שנאמר ואל עמי ידו גורל, א"ל הקב"ה חייכם כך אני עושה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ, לכך אמר דוד ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ:
מפי עוללים ויונקים יסדת עז. זה שאמר הכתוב בני אם ערבת לרעך (ברמז רס"ז). מהו עוללים, רבי ורבי יוסי, רבי אומר עוללים אלו שבחוץ שנאמר להכרית עולל מחוץ, עוללים שאלו לחם, יונקים אלו שבעמי אמן, רבי יוי אומר עוללים אלו שבממעי אמן כעוללים לא ראו אור, ויונקים אלו שבחוץ אלו ואלו אמרו שירה על הים. רב ור' לוי אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאספקלריא המאירה, מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן, א"ר לוי גדול הנס האחרון מן הראשון שחזרו כריסי אמותיהן לכמות שהיו התינוקות חזרו לדדיהן ואוללים חזרו לטבורן. למען צורריך שנים, להשבית אויב ומתנקם שנים הרי ארבע מלכיות. ד"א למען צורריך (טו) בגין שונאיכון יהבית לכון אורייתא:
כי אראה שמיך, ר' איבו אמר שלש כתות הם, אחת אומרת אלו לא נבראתי אלא לראות השמים והארץ דיינו שנאמר כי אראה שמיך. והשניה אומרת כל מה שיש לו ליתן לעתיד לבא. והשלישי של פועלים עצלים לתן לנו משל אבותינו. מעשה אצבעותייך אריב"ל לפי שהקב"ה אמר להם הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, העליונים והתחתונים אין בהם אלא משמוש אצבעותי (בפסוק השמים מספרים/רמז תרע"ב):