ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרכ
ד"א אבד רשעים מפני צדיקים, נמרוד מפני אברהם, אבימלך מפני יצחק, עשו מפני יעקב, הוי כי יודע ה' דרך צדיקים אימתי כשדרך רשעים תאבד, זה שאמר הכתוב ונודעה יד ה' את עבדיו וזעם את אויביו, וכן הוא אומר ונודעתי בם אימתי כאשר (משפטיך לארץ) [אשפטך] וכן וידעו מצרים כי אני ה' אימתי בהכבדי בפרעה:
למה רגשו גוים. א"ר יצחק אפילו אדם אומר לחברו למה אתה עושה כך הוא כועס והצדיקים אומרים להקב"ה למה ואינם נענשים ולמה אינם נענשים שלא בקשו טובה לעצמן אלא לישראל. א"ר איבו כל רגשן של רשעים וכל יגיען לריק שנאמר ויגעו עמים בדי ריק, אבל ישראל לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה:
על ה' ועל משיחו. ללסטים שעומד ומנאץ אחר פלטרין של מלך ואומר אם מוצא אני בן המלך אני תופשו ואני הורגו וצולבו וממיתו מיתה חמורה, ורוח הקדש מלעגת עליו יושב בשמים ישחק, ר' אחא בשם ר' שמואל אמר ראבעה שחוק הן, יושב בשמים ישחחק, ואתה ה' תשחק למו, ה' ישחק לו, גם אני באידכם אשחק:
אז ידבר אלימו באפו וכתיב ה' ה' אל רחום וחנון, אלא חנון לישראל אבל לעובדי אליליים שהבהילו ישראל באף ובחמה שנאמר הנה יום ה' בא אכזרי ועברה וחרון אף, לכך נאמר אז ידבר אלימו באפו. ואני נסכתי מלכי מהו נסכתי אמשחתיה, כמד"א וסוך לא סכתי. ד"א נסכתי אתיכתיה כמד"א עגל מסכה. ד"א גדלתיו כמד"א ושמונה נסיכי אדם. ד"א השיתיו כמד"א ויסע הארג עם המסכת, מסכתיו מן היסורין, ר' הונא בשם ר' אחא לשלשה חלקים נתחלקו היסורין אחד לדוד ולאבות ואחד לדורנו ואחד למלך המשיח, הדא הוא דכתיב והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו', אמרו למלך המשיח היכן אתה מבקש לדור, אוף דא צריכא שאיל על ציון הר קדשי, כשם שחייבין על מחיצתו והוא בנוי כך חייבין על מחיצתו והוא חקרב: