ילקוט שמעוני/שמות/רמז תא
ופטר חמור תפדה בשה פרה שילדה כמין חמור וחמור שילדה כמין סוס פטור מן הבכורה שנאמר ופטר חמור עד שיהא היולד חמור והולד חמור. רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר אך פדה תפדה שומע אני אפילו פטרי סוסים וגמלים תלמוד לומר ופטר חמור פטר חמור אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים. ועדיין אני אומר פטר חמור בשה פטרי סוסים וגמלים בכל דבר תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור שני פעמים פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים. פריך רב אחאי אי כתב רחמנא כך הוה אמינא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא ולעולם בשה כתב רחמנא פטר חמור אחרינא פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים ואימא מיעטינהו משה ולעולם בכל דבר אם כן ניכתוב רחמנא חמור תפדה בשה פטר פטר תרי זימני למה לי שמע מינה פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים. ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה. אמר רב פפא כל מקנך תזכר כלל. שור ושה וחמור פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור ושה וחמור אין מידי אחרינא לא. ור' יוסי הגלילי פטר הפסיק הענין. ורבנן וי"ו הדר ערביה. ורבי יוסי הגלילי לא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא פטר. ורבנן איידי דהא קדושת דמים והא קדושת הגוף פסק להו והדר עריב להו. אין פודין לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטרפה ולא בכלאים ולא בכוי. רבי אליעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה ואוסר בכוי מפני שהוא ספר. מתניתין מני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו. אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים ובן שנה. תפדה תפדה ריבה. אי תפדה תפדה ריבה אפילו כל מילי נמי. אם כן שה מאי אהני ליה. ואם לא תפדה וערפתו תניא לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים. ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בשלך ושל אחרים דברי רבי יהודה. ר' שמעון אומר לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בבכור אדם. ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז פטר חמור. אמר רבא מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור מאי טעמא גמר עריפה עריפה מעגלה ערופה. איתיביה אביי לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו ואסור בהנאה דברי ר' יהודה ורבי שמעון מתיר. אימא מחיים אסור בהנאה דברי ר' יהודה ור' שמעון מתיר. הא מדסיפא מחיים הוי רישא לא מחיים. דקתני סיפא לא ימיתנו לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגרה אלא בקופיץ לא יכניסנו בחדר וינעול דלת בפניו בשביל שימות ואסור בגיזה ועבודה דברי ר' יהודה ורבי שמעון מתיר. רישא וסיפא מחיים רישא בהנאת דמיו וסיפא בהנאת גופו. וצריכא דאי תני דמיו בההוא קא שרי רבי שמעון אבל בהנאת גופו אימא מודי ליה לרבי יהודה ואי תנא הנאת גופו בההיא קאמר רבי יהודה אבל בהנאת דמים אימא מודי ליה לרבי שמעון צריכא. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור. אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא וערפתו נאמר כאן וערפתו ונאמר להלן וערפו מה להלן אסור אף כאן אסור. מני אילימא רבי יהודה מחיים נמי מיסר אסר אלא לאו רבי שמעון היא. לעולם רבי יהודה היא ואיצטריך סלקא דעתך אמינא עריפה במקום פדיה עומדת מה פדיה מתרת אף עריפה מתרת קא משמע לן. אמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני לוי הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו מני אילימא רבי יהודה הא מיפסד וקאי אלא לאו רבי שמעון. איבעית אימא לרבי שמעון לפחת מיתה. איבעית אימא רבי יהודה הפסדא דביני ביני. תניא תפדה מיד תפדה כל שהוא רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פדיה פחותה משקל. אמר מר תפדה מיד תפדה כל שהוא פשיטא. איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתקש לבכור אדם מה בכור אדם אחר שלשים וחמש הכא נמי שלשים וחמש קא משמע לן. תפדה מיד תפדה כל שהוא רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פדיה (אלא) פחותה משקל. מה נפשך אי מקיש לבכור ליבעי חמש ואי לא מקיש שקל מנא ליה. לעולם לא מקיש אמר רבא אמר קרא וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל. ורבנן ההוא בהשגת יד הוא דכתיב: