ילקוט שמעוני/שמות/רמז שצז
שאלו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה לוחות הראשונות מעשה שמים והשניות מעשה אדם אמר לו אומר לכם למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והנייר והלבלר משלו עטרה משלו והכניסה לתוך ביתו ראה אותה המלך שוחקת עם עבד אחד משלו קצף עליה והוציאה. בא שושבינה אצלו אמר לו מרי אין אתה יודע מהיכן נטלת אותה לא מבין העבדים גידולה וכיון שגדלה ביניהן לבה גס בהן. אמר לו המלך ומה אתה מבקש שאתרצה לה הבא הנייר והלבלר משלך והרי כתב ידי. כך אמר משה להקב"ה כשעשו ישראל אותו מעשה אין אתה יודע מאיזה מקום הוצאת אותם ממקום עבודה זרה אמר לו הקב"ה ומה אתה מבקש שאתרצה להם הבא הלוחות משלך והרי כתב ידי. אמר לו הקב"ה חייך כשם שנתת נפשך עליהם בעולם הזה אף לעתיד לבוא כשאביא להם את אליהו זכור לטוב שניכם באים כאחד שנאמר ה' בסופה ובשערה דרכו. בסופה זה משה דכתיב ותשם בסוף על שפת היאור. ובשערה זה אליהו דכתיב ויעל אליהו בסערה השמים. אותה שעה הוא בא ומנחם אתכם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים (כתוב ברמז רע"ו):