ילקוט שמעוני/שמות/רמז שצה
הראני נא את כבודך הראני מדה שאתה מנהיג בה העולם אמר לו אין את יכול לעמוד על מדותי. פני ילכו והניחותי לך אמר רבי יוחנן משם רבי יוסי מאי דכתיב פני ילכו והניחותי לך אמר לו הקב"ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך מכאן שאין מרצין לאדם בשעת כעסו. אם אין פניך הולכים (כתוב לעיל ברמז ש"מ). ונפלינו אני ועמך אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו. בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר הלוא בלכתך עמנו. בקש שלא תשרה שכינה על העכו"ם ונתן לו שנאמר ונפלינו אני ועמך. בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו שנאמר הודיעני נא את דרכך. אמר לפניו רבונו של עולם מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו. יש רשע וטוב לו יש רשע ורע לו. אמר לו צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק. צדיק ורע לו צדיק בן רשע. רשע וטוב לו רשע בן צדיק. רשע ורע לו רשע בן רשע. איני והכתיב פוקד עון אבות על בנים וכתיב לא יומתו אבות על בנים. לא קשיא הא באוחזין מעשה אבותיהן בידיהן הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהן בידיהן. אלא הכי קאמר צדיק וטוב לו זה צדיק גמור. צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וכו'. ופליגא דרבי מאיר דאמר רבי מאיר שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לא שנאמר וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו הגון ורחמתי וגו' אפילו אינו הגון:
ויאמר הנה מקום אתי. אמר רבי יוסי בן חלפתא הנה אני במקום הזה אין כתיב כאן אלא הנה מקום אתי וגו' מקומי טפל לי ואיני טפל למקומי. ויאמר אני אעביר כל טובי כל טובי זה מדת הטוב ומדת פורענות וחנותי את אשר אחון. באותה שעה הראה לו הקב"ה כל האוצרות של מתן שכר שמתוקנות לצדיקים אמר לפניו רבונו של עולם האוצר הזה של מי הוא אמר לו של עושי צדקה. וזה של מי של מכלכלי יתומים וכן כל אוצר ואוצר עד שראה אוצר אחד אמר לו זה של מי הוא אמר לו מי שיש לו אני נותן לו משכרו ומי שאין לו אני עושה עמו חנם שנאמר וחנותי את אשר אחון אשר נחון אין כתיב כאן אלא אחון:
ויאמר לא תוכל לראות את פני בקש משה לעמוד על מתן שכרן של מצות ועל שלותן של רשעים אמר לו הקב"ה לא תוכל וגו' ואין הלשון הזה אלא לשון שלותן של רשעים שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו אמר לו הקב"ה והסירותי את כפי בעולם הזה אני מראה לך מתן שכרם של יראים ולעולם הבא אני מראה לצדיקים הטוב שהוא צפון להם אמר דוד מה רב טובך וגו':