ילקוט שמעוני/שמות/רמז שעג
כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני (שהוא) [שהן] כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהן מצופין. מזבח הנחשת דכתיב מזבח אדמה תעשה לי. מזבח הזהב דכתיב המנורה והמזבחות איתקשו מזבחות זו לזו. וחכמים אומרים מפני שהן מצופין. אדרבה כיון דמצופין נינהו נטמאו אימא וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין. ואיבעית אימא רבנן לרבי אליעזר קאמרי מאי דעתך משום דמצופין מיבטיל בטיל ציפויין גבייהו. אמר ר' אליעזר תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן קל וחומר מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת האש הוא הסך מדמו אין האור שולטת בו תלמידי חכמים שכל גופן אש דכתיב הלוא כה דברי כאש על אחת כמה וכמה וכתיב מימינו אש דת למו. אמר רבי שמעון בן לקיש פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב ומה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך על אחת כמה וכמה:
ועשית (מזבח) [את המזבח] מזבח מזיח מזין מחבב מכפר היינו מזיח היינו מכפר מזיח גזרות מכפר עונות. תניא חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע דברים ככתבן דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע בבית עולמים מה להלן מאמצעיתו הוא מודד אף כאן מאמצעיתו הוא מודד. והתם מנלן דכתיב והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע ותנן שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב יכול לא היה אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר ארבעת רבעיו הוי מאמצעיתו הוא מודד (עשרה) [שתים עשרה] אמות לכל רוח ורוח. ורבי יוסי כי גמיר גזרה שוה בגבהה גמיר דתניא ושלש אמות קומתו דברים ככתבן דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גבהו שנים כארכו אף כאן גבהו שנים כארכו. אמר ליה רבי יהודה וכי אפשר לומר כן כהן עומד על גבי המזבח ועבודה בידו וכל העם רואים אותו מבחוץ. אמר ליה רבי יוסי ואתה אי אתה אומר כן והלא כבר נאמר ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב מה משכן עשר אמות אף מזבח עשר אמות. ואומר וחמש עשרה אמה קלעים לכתף. ואומר ולכתף השנית חמש עשרה קלעים הא מה אני מקיים וקומה חמש אמות משפת מזבח ולמעלה. ומה תלמוד לומר ושלש אמות קומתו משפת סובב למעלה. ורבי יהודה כי גמיר גזרה שוה ברחבה הוא דגמיר ולרבי יהודה הא קא מתחזי כהן נהי דכהן קא מתחזי עבודה בידו לא מתחזי. בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב קדש אלא לרבי יוסי מאי קדש להעמיד בה מזבח. בשלמא לרבי יוסי היינו דכתיב מזבח הנחשת קטן מהכיל וכו' הכי קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן מהכיל. במאי קא מיפלגי מר סבר דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים ומר סבר דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין. תנן התם חוט של סיקרא חוגרו באמצע כדי להבחין בין דמים העליונים לדמים התחתונים. מנא הני מילי אמר רב חנא בר רב קטינא דאמר קרא והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה רשת להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים: