ילקוט שמעוני/שמות/רמז שסז
ועשו ארון עצי שטים אבא חנן אומר משום רבי אליעזר כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים הא כיצד, כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום וכו'. ר' יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור. אם כן מה תלמוד לומר קח לך כביכול בשלך אני רוצה יותר משלהם. רבי יוחנן רמי כתיב ועשית לך ארון עץ וכתיב ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו. כיצד עשה בצלאל את הארון עשאו שלש תיבות שתים של זהב ואחת של עץ. נתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב שנאמר וצפית אותו זהב טהור. שאין תלמוד לומר מבית ומחוץ תצפנו ומה תלמוד לומר תצפנו מלמד שצפה שפתו העליונה בזהב. כפורת של זהב היתה נתונה עליו מלמעלה שנאמר ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה. ארבע טבעות של זהב היו קבועות בארון שנים בצפון ושנים בדרום שבהן היו נותנין את הבדים ולא היו יורדין משום לעולם שנאמר בטבעות הארון יהיו הבדים וגו'. אף על פי שעשה שלמה תבנית כל הכלים תבנית הארון לא עשה שנאמר ויבואו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון. הארון היה נתון בתוך הבית ויחלק את הבית עשר אמות מכאן ועשר אמות מכאן. ושני כרובים של זהב היו עומדין על רגליהן בארץ. מכותל לכרוב חמש אמות. ומכרוב לארון חמש אמות. ומנין אתה אומר שבשעה שהכניסו הכהנים את הארון האריכו הבדים והגיעו לפרוכת ונגעו בפתח לפיכך לא ננעלו דלתי בית קדש הקדשים לעולם שנאמר ויאריכו הבדים ויראו וגו'. אי אפשר לומר ויראו שכבר נאמר לא יראו ואי אפשר לומר לא יראו שכבר נאמר ויראו הא כיצד בולטין היו (בכפורת) [בפרוכת] ונראין בהיכל כשני דדי אשה . ומנין שהאריכו מבפנים שנאמר ולא יראו החוצה הא למדת שהאריכו מבפנים. ומנין שהאריכו מבחוץ שנאמר ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר. ומנין אתה אומר כשם שנמתחו ראשי הבדים כך נמתחו ראשי אברים וכסו את הארון וחפו את הבית מלמעלה. והיכן היה נגנז ר' שמעון בן לקיש אומר במקומו בבית קדש הקדשים שנאמר ויהיו שם (עם ה') עד היום הזה. וחכמים אומרים בלשכת דיר העצים. ר' אליעזר אומר בבל ירד שנאמר לא יותר דבר אמר ה' אין דבר אלא דברות שבו. רבי אומר יאשיהו גנזו שנאמר ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל. א"ל לא ירד עמהן לבבל שתעלו אותו בכתף. הדלתות לא ננעלו מפני הבדים היוצאים בפתח והפרוכת היתה פרוסה בפני הפתח. בית קדש הקדשים שעשה שלמה היו לו כותל פתח ודלתות שנאמר ויעש דלתות להיכל ולדביר (פסוק זה לא נמצא בתנ"ך, ובלי ספק צ"ל לדלתות הבית הפנימי לקודש הקדשים (מלכים א' ז. נ.). אבל בנין האחרון לא היה לו כותל אלא שני פסין היו לו וארכו של כל אחד ואחד אמה ומחצה ושני פרוכות של זהב היו פרוסות עליהן מלמעלה והיה נקרא מקום אמה טרקסין :
ועשו ארון עצי שטים ארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו באמה של ששה טפחים. והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועבין שלשה מונחות בארכו של ארון. כמה לוחות אוגרות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהן טפח, מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים ששם ספר תורח מונח שנאמר אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב. מאי אין בארון רק אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות ספר תורה בלבד. פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו כמה לוחות אוגרות בארון ששה טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהם טפח, מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים כדי שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס בדוחק דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה עביין שלשה מונחות בארכו של ארון כמה לוחות אוגרות בארון שנים עשר טפחים נשתייר שם חצי טפח, אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה. פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו. כמה לוחות אוגרות בארון ששה טפחים נשתייר שם טפח ומחצה צא מהן חצי טפח אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה. נשתייר שם טפח אחד ששם עמודים עמודין שנאמר אפריון עשה לו וכתיב עמודיו עשה כסף. וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח בצדו שנאמר ואת כלי הזהב אשר השבותם לו תשימו בארגז מצדו ועליו ספר תורה עומד שנאמר לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'. ורבי יהודה מקמי דליתיה ארגז ספר תורה היכא יתיב. דפא נפק בארון [ומנח] ביה. ורבי מאיר האי מצד מאי עביד ליה מבעיא ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ליה ביני לוחות. ורבי מאיר שברי לוחות מנא ליה נפקא ליה מדתני רב יוסף אשר שברת ושמתם בארון מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחות בארון. ואידך ההוא מיבעיא ליה לכדרבי שמעון בן לקיש אמר ליה הקב"ה למשה יישר כחך ששברת. תני ר' יהודה ברבי אילעאי שני ארונות היו עם ישראל במדבר, אחד שהיתה תורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו. זה שהיתה תורה נתונה בתוכו היה באהל מועד שנאמר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה זה שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן. ורבנן אמרין ארון אחד היה פעם אחת יצא בימי עלי ונשבה. וקרא מסייע להון לרבנן אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים דחמון מאי דלא חמון מימיהון. וקרא מסייע לר' יהודה בר' אילעאי ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים והלא ארון בקרית יערים הוה. אלא מאי עבדי ליה רבנן הגישה אלי ציץ. וקרא מסייע ליה לר' יהודה בר אילעאי הארון וישראל ויהודה יושבין בסוכות והלא ארון בציון היה. אלא מאי עבדי ליה רבנן סכך שהוא בקירוי שעדיין לא נבנה בית הבחירה: