ילקוט שמעוני/שמות/רמז שנה
ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו למה נאמר לפי שהוא אומר ושמת את השלחן וגו' אם שנה עובר בלא תעשה לכך נאמר ובכל אשר אמרתי וגו'. רבי מאיר אומר לעשות דברי תורה עליך חובה, רבי אליעזר אומר לעשות מצות עשה ומצות לא תעשה. ר' אליעזר בן יעקב אומר אין לי אלא מה שפרט הכתוב שאר דקדוקי פרשה מנין תלמוד לומר ובכל אשר אמרתי אליכם. דבר אחר ובכל אשר אמרתי וגו' למה נאמר לפי שהוא אומר לא תעשה כל מלאכה אין לי אלא דברים שהן אבות מלאכות דברים שהם משום שבות מנין תלמוד לומר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו להביא דברים שהן משום שבות. דבר אחר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו להביא שביתת כלים:
שלש רגלים תחוג לי בשנה הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן טומטום ואנדרוגינוס ועבדים שאינן משוחררין הגר והסומא החולה והזקן וכו'. הכל לאתויי מאי לאתויי סומא באחת מעיניו. ודלא כי האי תנא דתניא (ר') יוחנן בן דהבאי אומר משום ר' יהודה (בן תימא) סומא באחת מעיניו פטור מן הראיה שנאמר שלש פעמים בשנה יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו. אמר ר' תנחום חרש באזנו אחת פטור מן הראיה שנאמר באזניהם. והא מיבעיא ליה באזניהם דכל ישראל, ההוא מנגד כל ישראל נפקא. ואמר ר' תנחום חגר ברגלו אחת פטור מן הראיה שנאמר רגלים. האי מבעיא ליה פרט לבעלי קבין. ההוא מפעמים נפקא דתניא אין פעמים אלא רגלים וכן הוא אומר תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, ואומר מה יפו פעמיך וגו'. תנו רבנן רגלים פרט לבעלי קבין ולחגר ולסומא ולחולה ולזקן ושאינו יכול לעלות ברגליו לאתויי מפנקי דכתיב כי תבואו לראות פני מי בקש וגו'. שלש רגלים תחוג לי למה נאמר לפי שהוא אומר שלש פעמים בשנה שומע אני בכל זמן שירצה תלמוד לומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות, אי בחג המצות שלש פעמים ובחג השבועות שלש פעמים וכו' תלמוד לומר שלש רגלים תחוג לי בשנה. רגלים המהלכין ברגליהן. יראה להוציא את הסומין. זכורך להוציא את הנשים. כל זכורך להוציא (את הגרים) טומטום ואנדרוגינוס, תקרא את התורה הזאת וגו' להוציא גרים ועבדים. באזניהם להוציא חרשים. ושמחת להוציא את החולה ואת הקטן. לפני ה' אלקיך להוציא את הטמא. מכאן אמרו הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן וכו':