ילקוט שמעוני/שמות/רמז שמט
וגר לא תונה ולא תלחצנו. תנו רבנן המאנה את הגר עובר בשלושה לאוין דכתיב וגר לא תונה לא תונו אותו ולא תונו איש את עמיתו וגר בכלל עמיתו. והלוחצו עובר בשלשה לאוין דכתיב ולא תלחצנו, וגר לא תלחץ, לא תהיה לו כנושה. תניא רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה על הגר בשלושים ושש מקומות מפני שסורו רע. כי גרים הייתם בארץ מצרים תניא רבי נתן אומר מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אנשי דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא תימא ליה זקיף ביניתא . תנו רבנן ולא תונו איש באונאת דברים הכתוב מדבר. או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר וכי תמכרו ממכר הרי אונאת ממון אמור, הא מה אני מקיים ולא תונו באונאת דברים הכתוב מדבר. הא כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך. אם היה גר ובא ללמוד תורה לא יאמר לו פה שאכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים יבוא ללמוד תורה שיצאה מפי השכינה. אם היו יסורין באין עליו או שהיה מקבר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב הלא יראתך כסלתך זכר נא מי הוא נקי אבד. אם היו חמרים מבקשים תבואה לא יאמר להם לכו אצל פלוני ויודע בו שלא מכר מעולם. רבי יהודה אומר אף לא יתלה עצמו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב ונאמר בו ויראת. אמר ר' יוחנן גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו ויראת מאלקיך וזה לא נאמר בו ויראת. ר' אליעזר אומר זה בגופו וזה בממונו. רבי שמואל בר נחמן אמר זה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון. תני תנא קמיה דר' נחמן המלבין פני חברו ברבים כאלו שופך את דמו, אמר ליה שפיר קאמרת תדע דאזיל סומקא ואתי חיורא. אמר ליה אבייי לרב דימי במערבא במאי זהירי טפי, אמר ליה באחוורי אפי. אמר רב חנן כל היורדין לגיהנם עולם חוץ משלשה שיורדין ואינן עולים. המכנה שם רע לחברו. והמלבין פני חברו ברבים, והבא על אשת איש, היינו מכנה היינו מלבין דאף על גב דדש ביה בשמיה. לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה מרובה:
וגר ולא תונה בדברים. ולא תלחצנו בממון. ולא תאמר לו אתמול היית עובד לבל קורס נבו ועד עכשיו בשר חזיר בין שניך ואתה עומד ומדבר כנגדי, ומנין שאם הוניתו אף הוא יכול להונתך שנאמר כי גרים הייתם. חביבים הגרים שבכל מקום הוא מזהיר עליהם וגר לא תונה וגר לא תלחץ ואהבתם את הגר ואתם ידעתם את נפש הגר. רבי אליעזר אומר גר לפי שסורו רע לפיכך הוא מזהיר עליו במקומות הרבה. רבי שמעון בן יוחאי אומר הרי הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. וכי מי גדול מי שהוא אוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו, הוי אומר מי שהמלך אוהבו, ואומר ואוהב גר לתת לו וגו'. חביבים הגרים שבכל מקום הוא מכנן כישראל, נקראו ישראל עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים, ונקראו הגרים עבדים ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים, נקראו ישראל משרתים שנאמר ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלקינו, ונקראו הגרים משרתים שנאמר ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו, נקראו ישראל אוהבים שנאמר ואתה ישראל עבדי וגו', ונקראו הגרים אוהבים שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. נאמר בישראל ברית שנאמר והיתה בריתי בבשרכם, ונאמר בגרים ברית שנאמר ומחזיקים בבריתי. נאמר בישראל רצון שנאמר לרצון להם, ונאמר בגרים רצון שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון וגו'. נאמר בישראל שמירה שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ונאמר בגרים שמירה שנאמר ה' שומר את גרים. אברהם קרא את עצמו גר שנאמר גר ותושב אנכי עמכם. דוד קרא את עצמו גר שנאמר כי גר אנכי עמך. חביבין הגרים שלא מל אברהם אבינו אלא בן צ"ט שנה, שאלו מל בן שלשים או בן עשרים לא היה גר יכול להתגייר מבן שלשים ומעלה לפיכך גלגל הקב"ה עמו עד שהגיעו לצ"ט שנה שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים. וליתן שכר ימים ושנים לרבות שכר עושי רצונו לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו. וכן אתה מוצא בארבע כתות שהם עולות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם זה יאמר לה' אני וגו' לה' אני אל יתערב בי חטא, וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי צדק. וזה יכתוב ידו לה' אלו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים:
כל אלמנה ויתום לא תענון, אין לי אלא אלמנה ויתום שאר כל אדם מנין תלמוד לומר לא תענון דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר כל אלמנה ויתום שדרכן ליענות בהן דבר הכתוב. אם ענה תענה אותו אחד ענוי מרובה ואחד ענוי מועט. דבר אחר אם ענה תענה מגיד שאינו חייב עד שיענה וישנה. וכבר היו רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל יוצאין ליהרג. אמר ליה רבן שמעון לרבי ישמעאל רבי יצא לבי שאיני יודע על מה אני נהרג. אמר ליה רבי ישמעאל מימיך לא בא אדם אצלך לדין או לשאלה ושהיתו עד שהיית גומר כוסך או שהיית נועל סנדלך או עד שהיית עוטף טליתך. ואמרה תורה אם ענה תענה אותו אחד ענוי מרובה ואחד ענוי מועט, ובדבר הזה אמר לו נחמתני. וכשנהרגו רבן שמעון ורבי ישמעאל אמר להם רבי עקיבא לתלמידיו התקינו עצמכם לפורענות שאלו טובה עתידה לבוא עלינו בדורנו לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ורבי ישמעאל, ועכשיו גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא עלינו בדורנו ונסתלקו אלו מבינינו, לקיים מה שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו' יבוא שלום ינוחו וגו' קרבו הנה בני עוננה:
כי אם צעוק יצעק אלי יכול כל זמן שהוא צועק שומע אני אם אינו צועק איני שומע תלמוד לומר שמוע אשמע צעקתו מכל מקום. הא מה תלמוד לומר כי אם צעוק יצעק אלי ממהר אני להפרע על ידי שהוא צועק יותר ממי שאינו צועק, והרי דברים קל חומר ומה אם כשהיחיד צועק על הרבים המקום שומע צעקתו קל וחומר כשהרבים צועקים על היחיד, והרי דברים קל וחומר אם מדת הפורענות מעוטה אם כשהיחיד צועק על הרבים המקום שומע צעקתו קל וחומר מדת הטובה מרובה כשרבים מתפללין על היחיד:
וחרה אפי רבי ישמעאל אומר נאמר כאן חרון אף ונאמר להלן חרון אף מה להלן עצירת גשמים וגלות, שנאמר וחרה אף ה' בכם וגו' אף כאן עצירת גשמים וגלות מה כאן בחרב אף להלן בחרב. והיו נשיכם אלמנות ממשמע שנאמר וחרה אפי והרגתי הא למדנו שנשיכם אלמנות ומה תלמוד לומר והיו נשיכם אלמנות אלא אלמנות ולא אלמנות כענין שנאמר ותהיין צרורות עד יום מותן אלמנות חיות. ובניכם יתומים ולא יתומים ממש אלא שאין בית דין מניחין אותן למכור בנכסי אביהם בחזקת שהן קיימין. ממשמע שנאמר וחרה אפי איני יודע שנשותיהן אלמנות ובניהן יתומים אלא מלמד שנשותיהם מבקשות להנשא ואין מניחין אותן ובניהן מבקשים לירד לנכסיהן ואין מניחין אותן ושמע מינה אין מורידין קרוב לנכסי שבוי. והרי דברים קל וחומר ומה אם כשלא תענון את הדין לא יהיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים קל וחומר לכשתעשון את הדין, וכן הוא אומר משפט אמת שפוטו. ואומר אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם. ואומר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה על אחת כמה וכמה שלא יהו נשיכם אלמנות. וכן הוא אומר למען תירא את ה' אלקיך לשמור וגו', למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו'. ואומר לא יגעו לריק וגו'. ואומר ויהי כחול זרעך וגו'. ואומר והיה לבבכם וגו'. ואומר כאשר השמים החדשים. ואומר ובא לציון גואל. ואומר ואני זאת בריתי וגו'. על אחת כמה וכמה שתאריכון ימים בעולם הזה ותראו בנים ובני בנים: