ילקוט שמעוני/שמות/רמז רפט
שאל אגריפס שר צבא את רבן גמליאל כתוב בתורה כי אנכי ה' אלהיך אל קנא כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור עשיר בעשיר. אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנא בה פחותה ממנה מתקנא בה. אמר ליה זונין רבה לרבי עקיבא לבי ולבך ידעי בעבודת אלילים דלית בה מששא והא קא חזינן דאזלי ביה תבירי ואתו כי מצמדי אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם נאמן שהיה בעולם וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים ובא אדם אחד והפקיד אצלו בעדים פעם אחת שכח והפקיד אצלו שלא בעדים אמרה לו אשתו בוא ונכפרנו אמר לה וכי מפני שוטה זה שעשה כן נאבד את אמונתנו. אף כך יסורין בשעה שמשגרין אותן על בני אדם משביעין אותן שלא ילכו אלא ביום פלוני על ידי פלוני ועל ידי סם פלוני כיון שהגיע זמנו לצאת הולך לבית פסלו אומרים יסורין דין הוא שלא נצא חוזרין ואומרים וכי מפני שוטה זה שעשה שלא כהוגן אנו נתיר את שבועתנו. והיינו דאמר ר' יוחנן מאי דכתיב וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתן. אמר ליה רבה בר ר' יצחק לרבי יהודה והא איכא בית כסילים באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא ולא אתי מיטרא שחטו ליה גברא ואתי מיטרא אמר ליה השתא איכו שכיבו לא אמרי לכו הא מילתא דאמר רב מאי דכתיב אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטרדן מן העולם, והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין לו: