ילקוט שמעוני/שמות/רמז רפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תניא וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו רבי יהושע בן קרחה אומר זו פרישת בכורות רבי אומר זו פרישת נדב ואביהוא. בשלמא לרבי היינו דכתיב הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש אלא לרבי יהושע דאמר זו פרישת בכורות פרישת נדב ואביהוא היכא רמיזא ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא (בכבודי) [במכובדי] דבר זה/רמזו הקב"ה למשה ולא ידע עד שמתו בניו של אהרן. ויאמר ה' אליו לך רד ועלית וגו' יפה אמרת זה שהיה רבי יהודה אומר מנין אתה אומר שאמר המקום למשה הריני אומר לך דבר ואתה מחזירני ואני מודה לך שיהו ישראל אומרים גדול משה שהודה לו המקום. רבי אומר אין אנו יכולין לעשות למשה גדול אלא אם כן עשינו להקב"ה שחזר בדבריו אבל מזרזין את האדם בשעת למוד ומזרזין אותו בשעת מעשה. ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם יכול הכל יעלו תלמוד לומר והעם אל יהרסו לעלות אל ה' יכול יעלו אף הכהנים עמך תלמוד לומר ועלית אתה אמור מעתה מה אתה עושה מחיצה לעצמך אף הן מחיצה לעצמן והעם כל עיקר אל יעלו. אל יהרסו לעלות וגו' שמא יתריעו:

וידבר אלהים את כל הדברים אמר ר' יצחק מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת אין כל בריה חלוקה לומר שתי רשויות נתנו את התורה שתי רשויות בראו את העולם בראשית בראו אין כתיב כאן אלא בראשית ברא וידברו אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים. וידבר אלהים את כל הדברים מה שאי אפשר לפה לומר ואי אפשר לאזן לשמוע ואומר אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי ואומר הלא כה דברי כאש, ואומר צאו שלשתכם אל אהל מועד מלמד ששלשתן נקראו בדבור אחד. ויאמר אליהם אמר להם מיד ולא עיכב. דבר אחר ויאמר אליהם אמר להם הוו מקבלין מלכות שמים בשמחה. דבר אחר אמר להם היו אומרים על הן הן ועל לאו לאו. וידבר אלהים אין אלהים אלא דיין ליפרע ונאמן לשלם שכר. את כל הדברים מלמד שאמר המקום עשרת הדברות בדבור אחד מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן שנאמר את כל הדברים ומה תלמוד לומר אנכי ולא יהיה לך אלא מלמד שאמר המקום עשרת הדברות בדבור אחד וחזר ולפרטן דבור דבור בפני עצמו שומע אני אף כל הדברות שבתורה נאמרו בדבור אחד תלמוד לומר האלה, הדברים האלה נאמרו בדבור אחד ושאר הדברות שבתורה נאמרו דבור דבור בפני עצמו. לאמר מלמד שהיו אומרים על הן הן ועל לאו לאו דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר על הן הן ועל לאו הן. דבר אחר לאמר צא ואמור להם לישראל והשיבני מה הן אומרים. ומנין שהיה משה משיב דברים לפני הגבורה שנאמר וישב משה את דברי העם אל ה'. ומה היו דברי העם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ומנין שהמקום הודה לדבריהם שנאמר ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו (כתוב ברמז תת"ל):