ילקוט שמעוני/שמות/רמז רפ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמר רבי שמעון בן לקיש התורה שנתנה למשה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה וחתומה באש ומלופפת באש ועם שכותב קנח הקולמוס בשערו ומשם נטל משה זיו הפנים. רבי שמואל בר נחמן אמר מן הלוחות נטל משה זיו הפנים. כיון שראה שעשו ישראל אותו מעשה נטלן ושברן. אמר לו הקב"ה כשסדרת הלוחות לישראל נתתי לך שכרך זיו הפנים ועכשיו שברת את הלוחות. אמר ר' יצחק שנו רבותינו נשברה החבית נשברה לסרסור אמר לו הקב"ה אתה היית סרסור ביני ובין בני אתה שברת אתה מחליף מנין שנאמר בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך. והיו נכונים ליום השלישי מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר והיו נכונים ליום השלישי זה יום ששי שבו נתנה תורה שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' וזו אחת מעשר ירידות שבתורה. לעיני כל העם מלמד שאם היו חסרין עד אחד אינן כדאי לקבל. רבי יוסי אומר אפילו יש שני אלפים ושני רבבות הן כדאי לקבל שנאמר ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל. והגבלת את העם שומע אני למזרחו תלמוד לומר סביב. לאמר שהותרו זה בזה. השמרו לכם בלא תעשה יכול לא יעלה אבל יגע תלמוד לומר ונגוע בקצהו. יכול לא יעלה ולא יגע אבל יכנס בגלונקא הא תלמוד לומר ונגוע בקצהו. כל הנוגע בהר מות יומת הרי זה עונש. לא תגע בו יד ולא בשילה ולא באהל מועד ולא בבית עולמים. מנין שבדחיה תלמוד לומר ירה. ומנין שבסקילה תלמוד לומר סקול. ומנין שבסקילה ודהיה תלמוד לומר סקול יסקל או ירה. ומנין שאם מת בדחיה יצא תלמוד לומר תלמוד לומר או ירה. ומנין שאף לדורות כך תלמוד לומר סקול יסקל או ירה יירה: