ילקוט שמעוני/שמות/רמז רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים מכאן שהיה משה עושה אותו כמותו. ילמדו כל העולם ממשה דרך ארץ שלא אמר ליהושע בחר לי אנשים אלא בחר לנו אנשים מכאן שעשאו כמותו. ומנין שיהא כבוד חברו של אדם חביב עליו כמורא רבו שנאמר ויאמר אהרן אל משה בי אדוני והלא אחיו היה וגדול ממנו ומה תלמוד לומר בי אדוני עשאו כרבו. ומנין שיהא כבוד רבו של אדם חביב עליו כמורא שמים שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם, אמר לו רבינו משה כשם שהמקום כלאם כך אתה כלאם. וכן אתה מוצא בגיחזי בשעה שאמר לו אלישע חגור מתניך וקח משענתי בידך וגו' [שרי] למסתמך על מקלו והולך אמרו לו להיכן אתה הולך גיחזי אמר להם להחיות את המת. אמרו לו וכי אתה יכול להחיות את המת והלא הקב"ה ממית ומחיה שנאמר ה' ממית ומחיה אמר להם אף רבי ממית ומחיה. בחר לנו רבי יהושע אומר אנשים גבורים. רבי אלעזר המודעי אומר בחר לנו יראי חטא. וצא הלחם בעמלק אמר רבי יהושע אמר לו משה יהושע צא מתחת הענן והלחם בעמלק. רבי אלעזר המודעי אומר אמר לו יהושע ראשך למה אתה משמרו לא לכתר צא מתחת הענן והלחם בעמלק. מחר אנכי נצב על ראש הגבעה מחר נהא מעותדים ועומדים על ראש הגבעה כמשמעו דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר מחר נגזור תענית ונהא מעותדים על מעשה אבות. ראש אלו מעשה אבות. הגבעה אלו מעשה אמהות. ומטה האלהים בידי אמר משה לפני המקום רבונו של עולם במטה הזה הוצאת את ישראל ממצרים במטה הזה קרעת את הים במטה הזה עשית נסים וגבורות במטה הזה תעשה להם נסים וגבורות בשעה הזאת:

ויאמר משה אל יהושע ולמה אמר ליהושע מפני שבא משבטו של יוסף. כתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש תצא להבה מבית יוסף ותאכל קש של בית עשו זה יהושע שהרג עמלק. ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמן מסורת אגדה היא ביד בניה של רחל עשו נופל דכתיב אם לא יסחבום צעירי הצאן. ולמה קוראם כך שהן קטנים של שבטים. וכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. וכתיב וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. זה כתיב בו קטן הנה קטן נתתיך בגוים. וזה כתיב בו נער והוא נער את בני בלהה. זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהן. וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהן. זה חס על כבוד קונו וזה בזה על כבוד קונו. זה כתיב בו ולא ירא אלהים וזה כתיב בו את האלהים אני ירא. יבוא זה ויפול ביד זה. הנה אנכי נצב מכאן שהצדיקים משכימין לצרכי צבור. אנכי נצב בתפלה כמה דאת אמר ויתיצב עמו שם. על ראש אני מזכיר זכות אבות שנאמר כי מראש צורים אראנו. הגבעה אני מזכיר זכות אמהות שנאמר ומגבעות אשורנו. ומטה האלהים בידי שיש בו שבעים שמות אמר יהושע כמה גדולים יש כאן בדור הזה אהרן וחור ושבעים זקנים ולא צוה משה אלא לי לא על חנם צוני אלא שראה שנופל בידי מיד ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק. ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה מכאן לשלשה שצריכין לירד לפני התיבה שליח צבור ושנים מסייעין:

ויעש יהושע כאשר וגו' מה שנתפקד ולא עבר על גזרת משה. ומשה אהרן וחור עלו לענין שאמרנו להזכיר מעשה אבות ומעשה אמהות. והיה כאשר ירים משה וכי ידיו של משה מגברות את ישראל או ידיו שוברות את עמלק אלא כל זמן שהיה משה מגביה את ידיו כלפי מעלה היו ישראל מסתכלין בו ומאמינים במי שפקד את משה לעשות כן והמקום עושה להם נסים וגבורות: