ילקוט שמעוני/שמות/רמז רנט
וידבר ה' אל משה לאמר שמעתי את תלונות בני ישראל ר' יהושע אומר אמר הקב"ה למשה גלוי לפני מה שישראל אמרו ומה שהן עתידים לומר, דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר אמור להם בין שני דברים אתם עומדים ששאלתם לחם לפי שאי אפשר לבשר ודם לחיות בלא לחם נתתיו לכם חזרתם ושאלתם בשר ממלא מעים הרי אני נותנו לכם שמא תאמרו שאין ספק בידי ליתנו לכם ובסוף אני נפרע מכם וידעתם כי אני ה' אלקיכם דיין אני לפרוע מכם. ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה מכאן אתה למד שבפנים חשוכות ניתן השלו לישראל. ותכס את המחנה איני יודע כמה תלמוד לומר וכאמתים על פני הארץ שתי אמות היתה גבוהה מן הארץ כדי שיהא אדם עומד כנגד לבו ונוטל שלא בצער בקומה זקופה שמלבו ולמטן שתי אמות ומלבו ולמעלן אמה אחת. ר' יוסי הגלילי אומר ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה ג' פרסאות לכל רוח. וכאמתים על פני הארץ סביבות המחנה ואומר ויפל בקרב מחנהו. ר' יאשיה אומר הרי הוא אומר ויטש על המחנה שלש פרסאות לכל רוח. ומה תלמוד לומר כדרך יום, שלשה. שלשה על שלשה הרי תשעה. תשעה (על) ותשעה הרי שמונה עשר. וכאמתים על פני הארץ סביבות המחנה, ואומר ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנותיו. אחרים אומרים ויטש על המחנה כדרך יום כה דרך בינונית עשר פרסאות וכדרך יום כה הרי עשרים יום. וכאמתים על פני הארץ סביבות המחנה ואומר תערוך לפני שלחן נגד צוררי יכול שיהו איסטרטיאות מקולקלות תלמוד לומר על פני הארץ על פנוי שבארץ. כתוב אחד אומר סביבות המחנה וכתוב אחד אומר סביב למשכנותיו אלא שהיה חבור למשכנותיו. ר' אלעזר המודעי אומר וכאמתים על פני הארץ שתי אמות היה המן גבוה מן הארץ ולא נטלו אותו ישראל אלא מן הגבוה. אמרת צא וראה כיצד היה המן יורד להן לישראל יוצא רוח צפונית ומכבד את המדבר יורד מטר ומכבש את הארץ והטל עולה והרוח מנשב בו ועושה אותו כמין שלחנות של זהב והמן היה יורד עליהן ומהן היו נוטלין ישראל ואומרין אם כן זימן המקום למכעיסיו על אחת כמה וכמה ישלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא: