ילקוט שמעוני/שמות/רמז רמה
זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה סוכה נאה ולולב נאה שופר נאה כתוב ספר תורה לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראות נאין. אבא שאול אומר הוי דומה לו מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון. מאן תנא להא דתנו רבנן לולב מצוה לאגדו לא אגדו כשר אי כרבי יהודה כי לא אגדו אמאי כשר ואי כרבנן מאי מצוה. לעולם כרבנן ומאי מצוה משום זה אלי ואנוהו. תניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת מעביר עליו קולמוס ומקדש דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים אין השם מן המובחר בעינא זה אלי ואנוהו וליכא:
דרש רבי עקיבא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו וכו' עד ויניקהו דבש מסלע והם הכירוהו תחלה זה אלי ואנוהו. דרש ר' יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים וכו' כיון שראו השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו שנאמר מפי עוללים וגו'. תניא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה וכו'. אמר ר' זירא הדור מצוה עד שליש במצוה. בעי רב אשי שליש מלגיו או שליש מלבר תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה:
תמן תנינן אלו דברים שאין להם שעור גמילות חסדים וכו' הא דאתמר בגופו אבל בממונו יש לו שעור ואתיא כדאמר ריש לקיש נמנו באושא שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצוה, עד היכן ר' גמליאל בר איניא ורבי אבא בר כהנא חד אמר עד כדי תרומה ותרומת מעשר וחד אמר כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך כמראשית כל תבואתך. רבן גמליאל בר איניא בעא קומי ר' מנא מה חומש בכל שנה לחמש שנים הוא מפסיד כולה אמר ליה לכתחלה לקרן מכאן ואילך לשכר. רב הונא אמר למצות מה לכל המצות עד שליש או למצוה אחת עד שליש סברין מימר לכל המצות עד שליש. ר' אבין אמר אף למצוה אחת. ר' חנינא בשם רבנן דתמן שליש לדמים היך עבידא לוקח אדם מצוה אחת וראה מצוה אחרת נאה הימנה עד כמה מטריחים עליו עד שליש. תני ר' ישמעאל זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות וכו':
אלקי אבי וארוממנהו אני מלכה בת מלכים אהובה בת אהובים קדושה בת קדושים טהורה בת טהורים משל לאדם שהלך לקדש אשה פעמים בוש בה פעמים בוש במשפחתה פעמים בוש בקרובותיה אבל אני איני בוש מלכה בת מלכים אהובה בת אהובים. אלקי אבי וארוממנהו רבי שמעון בן אלעזר אומר כשישראל עושין רצונו של מקום מתגדל שמו בעולם שנאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי. וכן רחב הזונה אמרה כי שמענו את אשר הוביש ה' וגו' ונשמע וימס לבבנו. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום שמו מתחלל בעולם שנאמר ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו וגו' לכן אמור לבית ישראל כה אמר אדני אלקים לא למענכם אני עושה וגו' וקדשתי את שמי הגדול. אלקי אבי וארוממנהו לא על הנסים שעשית עמי בלבד אני אומר לפניך שירה ושבח אלא על הנסים שעשית עמי ועם אבותי ועושה עמי בכל דור ודור אלקי אבי וארוממנהו: