ילקוט שמעוני/שמות/רמז רלו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים אין הים עומד כנגדך וישובו על מצרים ויחזור עליהם הגלגל ויחזור עליהן זדונם. שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל בה אני מאבדן. הם חשבו לאבד את בני במים אף אני לא אפרע מהן אלא במים. בור כרה ויחפרהו וגו' ישוב עמלו בראשו וגו' ואומר כורה שחת בה יפול ואומר חופר גומץ בו יפול מסיע אבנים יעצב בהם. וכן שלמה אמר מפרי פי איש ישבע נפשו וכן ישעיה אמר כעל גמולות כעל ישלם ואומר ומדותי פעולתם ראשונה. וכן ירמיה אמר גדול העצה ורב העליליה ואומר שלמו לה כפעלה. וכן אמר יתרו למשה עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו. מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר שנתגדל שמו בעולם שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל בו בדבר נפרע מהם הקב"ה שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם. וישב הים לפנות בקר לאיתנו אמר ר' יונתן התנה הקב"ה תנאים עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו שהתנה הקב"ה עמו. וכתיב יקוו המים יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהם: