ילקוט שמעוני/שמות/רמז רלג
כי אשר ראיתם את מצרים היום בשלשה מקומות הזכיר הקב"ה שלא לחזור למצרים שנאמר כי אשר ראיתם את מצרים ואומר וה' אמר אלי לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. ואומר בדרך אשר אמרתי לך וגו'. בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו. הראשונה בימי סנחריב שנאמר הוי ביורדים מצרים לעזרה. השניה בימי יוחנן בן קרח שנאמר והיתה החרב אשר אתם יראים וגו' והשלישית בימי טרגנוס בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו. ארבע כתות נעשו ישראל על הים אחת אומרת נפול לים. ואחת אומרת נחזור למצרים. ואחת אומרת נעשה מלחמה כנגדן. ואחת אומרת נצווח כנגדן. זו שאומרת נפול לים נאמר להם התיצבו וראו. זו שאומרת נחזור למצרים נאמר להם כי אשר ראיתם. זו שאומרת נעשה מלחמה כנגדן נאמר להם ה' ילחם וזו שאמרת נצווח כנגדן נאמר להם ואתם תחרישון:
ה' ילחם לכם לא לשעה אלא לעולם שנאמר ה' ילחם לכם. רבי מאיר אומר ה' ילחם לכם אם כשתהיו שותקין קל וחומר כשתהיו נותנין שבח והלל. רבי אומר ה' ילחם לכם המקום יעשה לכם נסים וגבורות ואתם תהיו עומדין ושותקין. אמרו ישראל למשה משה רבינו מה עלינו לעשות אמר להם אתם תהיו מפארין מרוממין ומשבחין וכו'. באותה שעה פתחו ישראל פיהם ואמרו שירה אשירה לה' כי גאה גאה:
מה תצעק אלי אמר לפניו רבונו של עולם למה אני דומה לרועה שמסר לו רבו צאן ופשע בהן העלן לראשי צוקין ולא היה יודע איך להורידן. נתעטף בבגדו והתחיל יושב ותמיה מה תהא עליהן כך אם אני בא להחזירן למצרים הרי פרעה ומצריים. ואם אני מוליכן לדרום הרי בעל צפון. ואם אני מוליכן לצפון הרי מגדול. ואם אני מוליכן למזרח הרי הים. ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי רבי יהושע אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה בני נתונין בצרה והים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי. יש שעה לקצר ויש שעה להאריך. אל נא רפא נא לה הרי זה לקצר. ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום הרי זה להאריך. רבי מאיר אומר אם לאדם יחידי עשיתי יבשה שנאמר ויאמר אלקים יקוו המים וגו' לעדת קדושים אלו איני עושה להם יבשה. מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו רבי ישמעאל אומר בזכות ירושלים אני קורע להם את הים שנאמר עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים ואומר עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' עורי כימי קדם דורות עולמים הלא את היא המחרבת ים וגו' דרך לעבור גאולים:
דבר אחר עושה אני להם הבטחה שהבטחתי לאבותיהם שבזכותן אני קורע את הים שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ וגו'. רבי יהודה בן בתירה אומר כבר עשיתי ההבטחה שהבטחתי את אבותיהם שנאמר וישם את הים לחרבה וגו'. ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. רבי שמעון בן יוחאי אומר כבר חמה ולבנה מעידה שנאמר כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם וגו' רוגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו. רבי בנאה אומר בזכות מצות שעשה אביהם אברהם אני קורע להם את הים שנאמר ויבקע עצי עולה וכאן נאמר ויבקעו המים. שמעון התימני אומר בזכות המילה אני קורע להם את הים שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' אמרת צא וראה איזו ברית שהיא נוהגת ביום ובלילה אין אתה מצא אלא מילה רבי [אבטולס] אומר משלו משל למה הדבר דומה לאחד שכעס על בנו וטורפו נכנס אפוטרופוס לבקש עליו אמר ליה כלום אתה מבקש ממני אלא מפני בני כבר נתרציתי עמו. כך אמר הקב"ה למשה מה תצעק אלי כבר נתרציתי להם דבר אל בני ישראל ויסעו:
דבר אחר דבר אל בני ישראל ויסעו אמש היית אומר ומאז באתי אל פרעה ועכשיו אתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו אמור להם שיסיעו דברים מלבן אמש היו אומרים המבלי אין קברים במצרים ועכשיו אתה מרבה בתפלה וחכמים אומרים למען שמו עשה עמהן שנאמר למעני למעני אעשה וגו' מה תלמוד לומר בוקע מים מפניהם מפני מה לעשות לו שם עולם. רבי אומר כדאי היא האמנה שהאמינו בי שאקרע להן את הים שנאמר וישובו ויחנו לפני פי החירות. רבי אלעזר בן עזריה אומר בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ואומר ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו. אמר רבי אלעזר בן עזריה איש כפר ביתר בזכות השבטים קרע להן את הים שנאמר נקבת במטיו וגו' ואומר לגוזר ים סוף לגזרים. שמעיה אומר כדאי היא האמנה שהאמין אברהם שאקרע להם את הים שנאמר והאמן בה' ויחשבה לו צדקה. אבטליון אומר כדאי היא האמנה שהאמינו בי שאקרע להן את הים שנאמר ויאמן העם. שמעון איש קטרון אומר בזכות עצמות יוסף אני קורע להם את הים שנאמר וינס החוצה ואומר הים ראה וינוס. רבי יונתן אומר משום אבא יוסף המחוזי והלא כבר כתבתי בתורתי בכל ביתי נאמן הוא הים ברשותי ואני עשיתיך גזבר עליו. ר' חנניה בן חכינאי אומר והלא כבר כתבתי אח לצרה יולד אח אני לישראל בשעת צרתן אחים אלו ישראל שנאמר למען אחי ורעי. רבי שמעון בן יהודה אומר מה תצעק כבר צעקתם קדמה לצעקתך שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה'. רבי אחא אמר אילולי צעקתך כבר אבדתי אותם מן העולם שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו. רבי אלעזר המודעי אומר מה תצעק על בני אני צריך צווי שנאמר על בני ועל פועל ידי תצוני. והלא כבר מוכנים לפני מששת ימי בראשית שנאמר אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבות מהיות גוי לפני נאם ה'. אחרים אומרים כדאי הוא האמנה שהאמינו בי שאקרע להם את הים שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאין למדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה עליהם מפורש בקבלה על ידי ירמיהו הנביא הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר וגו' מה שכר נטלו על כך קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. רבי יוסי הגלילי אומר כבר היה הר המוריה נעקר ממקומו ומזבחו של יצחק הבנוי עליו ומערכתו הערוכה עליו ויצחק כאלו עקוד ונתון על גבי המזבח ואברהם כאלו פושט ידו ולוקח המאכלת לשחוט את בנו אמר המקום למשה משה בני נתונים בצרה הים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומאריך בתפלה שנאמר מה תצעק אלי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ומה עלי לעשות אמר לו ואתה הרם את מטך אתה מרומם ומפאר ומשבח ונותן שיר ושבח ותהלה ותפארת הודיה והלל למי שהמלוכה שלו:
ואתה הרם את מטך עשרה נסים נעשו לישראל על הים. נבקעו המים ונעשו כמין כיפה שנאמר נקבת במטיו. נחלק לשנים שנאמר נטה את ידך על הים ובקעהו. נעשה יבשה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה. נעשה כמין טיט שנאמר דרכת בים סוסיך חומר וגו'. ונעשה פרורים פרורים שנאמר אתה פוררת בעזך ים. נעשה סלעים סלעים שנאמר ראשי תנינים על המים. נעשה גזרים גזרים שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים, נעשה ערמות ערמות שנאמר וברוח אפיך נערמו מים. נעשו כמו נד שנאמר נצבו כמו נד נוזלים. יצאו להם מים מתוקים מתוך מלוחים שנאמר ויוציא נוזלים מסלע. קפא הים משני חלקים ונעשה כמין בלוס של זכוכית שנאמר קפאו תהומות:
ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם מה תלמוד לומר ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם אלא אותה מדת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל הפכה הקב"ה כנגד המצרים. ויסע מלאך האלקים רבי יהודה אומר הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך והיה בנו מהלך לפניו באו לסטים לתפסו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו בא זאב ליטלו מאחריו נטלו ונתנו על זרועותיו שנאמר ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו. התחיל הבן מצטער מפני החמה פרש עליו בגדו שנאמר פרש ענן למסך. נרעב האכילו לחם שנאמר הנני ממטיר לכם לחם. צמא השקהו מים שנאמר ויוציא נוזלים מסלע ואין נוזלים אלא מים חיים שנאמר מעין גנים וגו' ואומר שתה מים מבורך וגו'. שאל רבי נתן את רבי שמעון בן יוחאי בכל מקום הוא אומר וימצאה מלאך ה' ויאמר לה מלאך ה' וירא מלאך ה' וכאן הוא אומר מלאך האלקים. אמר לו אין אלקים בכל מקום אלא דין מגיד הכתוב שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה אם להנצל אם ליאבד עם מצריים:
ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך הענן על ישראל והחשך על המצריים. מגיד הכתוב שהיו ישראל באורה ומצרים באפלה. וכן במצרים לא ראו איש את אחיו. וכן אתה מוצא לעתיד לבוא קומי אורי כי בא אורך מפני מה כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. ולא עוד אלא כל שהוא נתון באפלה רואה מה שהוא נתון באורה. מצרים שהיו נתונים באפלה רואין את ישראל נתונין באורה ואוכלין ושותין ושמחים והיו מזרקין בהם חצים ואבני בליסטראות והענן (מקבלן מהן) [מגין עליהם] שנאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ונאמר מגני וקרן ישעי. ואומר מגן הוא לכל החוסים בו. ולא קרב זה אל זה כל הלילה מגיד הכתוב שהיה המצרי עומד ואינו יכול לישב יושב ואינו יכול לעמוד פורק ואין יכול לטעון טוען ואינו יכול לפרוק מפני שהיה ממשות באפלה שנאמר וימש חשך. דבר אחר ולא קרב זה אל זה לא מחנה מצרים אל מחנה ישראל ולא מחנה ישראל אל מחנה מצרים:
אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר להם הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני: