ילקוט שמעוני/שמות/רמז רט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סכתה סוכות ממש היו שנאמר ויעקב נסע סכותה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים אין סכות אלא מקום שנאמר ויסעו מסכות ויחנו באתם מה אתם מקום אף סכות מקום. ר' עקיבא אומר אין סכות אלא ענני כבוד שנאמר כי על כל כבוד חופה. ואין לי אלא לשעבר לעתיד לבוא מנין. וסוכה תהיה לצל יומם (קיד) ופדויי ה' ישובון וגו'. ר' נחמיה אומר סכותה לפי שצריך למ"ד בתחילתו ניתן לו ה"א בסופו. כשש מאות אלף רגלי כששים רבוא דברי ר' ישמעאל שנאמר הנה מטתו שלשלמה הנה מטתו של מי שאמר והיה העולם ששים רבוא גבורים מגבורי ישראל, כלם אחוזי חרב על כן יאמר בספר מלחמות ה' וכתיב יעלזו חסידים בכבוד, רוממות אל בגרונם, לעשות נקמה בגוים, לאסור מלכיהם בזקים. לבד מטף לבד מנשים וקטנים. ר' יונתן אומר מאה וששים רבוא לבד מטף (ונשים) לבד מנשים טף וזקנים. וגם ערב רב עלה אתם מאה ועשרים רבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים רבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים רבוא. וצאן ובקר מקנה כבד מאד עליהם אמר הקב"ה לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול עם יציאתם ממצרים אני ממלאם כסף וזהב:

ויאפו את הבצק מגיד שלשו את העיסה ולא הספיקו לחמצה עד שנגאלו. וכן אתה מוצא לעתיד לבוא מהו אומר ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו. עוגות מצות אין עוגות אלא חררה שנאמר ועגת שעורים תאכלנה ואומר עשי לי משם עוגה קטנה. (קטו) נס גדול נעשה להם בחררה שהיו אוכלין ממנה שלשים יום עד שירד להם המן. כי גורשו ממצרים שומע אני מאליהם תלמוד לומר ולא יכלו להתמהמה עד שנגאלו. וגם צדה לא עשו להם להודיע שבחן של ישראל שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאין למדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה. עליהם מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו'. מה שכר נטלו על כך קדש ישראל לה' וגו':