ילקוט שמעוני/שמות/רמז קסט
ולכהן מדין שבע בנות ששה שמות נקראו לו יתר יתרו רעואל חובב קיני פוטיאל. אית דאמרי שבעה שמות נקראו לו יתר יתרו חבר חובב רעואל פוטיאל קיני. יתר שהותיר במעשים טובים. חבר שנתחבר למקום. חובב שהוא חביב למקום כבן. רעואל שהוא כריע למקום. פוטיאל שנפטר מעבודה זרה. קיני שקנה למקום וקנה לו את התורה. דבר אחר בתחלה לא היו קורין אותו אלא יתר שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו כשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא יתרו. וכן אתה מוצא באברהם אבינו שבתחילה לא היו קורין אותו אלא אברם וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא אברהם. וכן אתה מוצא בשרה שמתחלה שרי ונקראת שרה. וכן אתה מוצא ביהושע ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ויש אחרים שמנעו מהן אות יש לך ללמד מן עפרון שמתחלה היו קורין אותו עפרון ומשנטל דמיה של ארץ מנעו ממנו אות אחת ונקרא עפרן שנאמר וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן. וכן אתה מוצא ביונדב שמתחלה נקרא יהונדב וכשבא לאותו מעשה מנעו ממנו אות אחת ונקרא יונדב. מכאן אמרו חכמים אל יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה. ויבואו הרועים ויגרשום (כתוב ברמז קכ"ד):
ותבאנה אל רעואל אביהן רעואל היה שמו כשהוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה חובב היה שמו ולא רעואל היה שמו ומה תלמוד לומר ותבאנה אל רעואל אביהן מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. רבי שמעון בן מנסיא אומר רעואל היה שמו ריע של אל שנאמר ויבוא אהרן וכל זקני ישראל. ר' דוסתאי אומר קיני היה שמו שפירש ממעשה קינאי שמקנין בו למקום שנאמר הם קנאוני בלא אל ואומר אשר שם סמל הקנאה. רבי יוסי אומר קיני היה שמו שקנה את השמים ואת התורה. רבי ישמעאל בר' יוסי אומר רעואל היה שמו שריע אל שנאמר רעך ורע אביך אל תעזב. ר' שמעון בן יוחאי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו. יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה מכל העם. והרי אף למשה היא מסיני שנאמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים למה נתעלמה מעיני משה כדי שיתלה הדבר ביתרו. חובב על שם שחבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחבבו את התורה כיתרו. וכשם שחבב הוא את התורה כך חבבו בניו את התורה שנאמר הלוך אל בית הרכבים וגו'. והרי דברים קל וחומר ומה אלו שקרבו את עצמן כך קרבן המקום. ישראל שעושין את התורה על אחת כמה וכמה:
ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרועים מכאן שהשליכום למים שנאמר וגם דלה דלה לנו וכתיב ויקם משה ויושיען ואין הלשון הזה אלא לשון הצלת מים שנאמר הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש. ויאמר אל בנותיו ואיו מיד יצאה צפורה כצפור והביאתו. דבר אחר שטהרה כל בית אביה כדם הצפור. ר' יוסי בר חנינא אמר בקשו לענותן כדכתיב צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה. דלה דלה לנו בעולם הזה ולעולם הבא דליה אחת דלה והשקה כל הצאן. ויאמר אל בנותיו ואיו שמא הוא מאותו זרע איה שרה אשתך שכל העולם כולו מתברך בהם. ולמה קורא אותו כהן מדין שעתידין בני בנותיו להיות כהנים גדולים. רבי יהושע אומר עבודת אלילים היה כענין שנאמר ויהונתן בן גרשם בן מנשה. ר' אלעזר המודעי אומר שר היה כענין שנאמר ובני דוד כהנים היו. אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קיסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. ור' יוחנן דידיה אמר מרחקת את הקרובים וכו' ומקרבת את הרחוקים שנאמר קראן לו ויאכל לחם. ומשרה שכינה על נביאי הבעל שנאמר ויהי הם יושבים אל השלחן. ומעלמת עין מן הרשעים מיהונתן בן גרשם. ר' סימון אמר בשם ר' אליעזר מי שהוא עושה חסד עם משה דכתיב למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם. אמר ר' סימון אין כאן חסד בשכרו האכילו דכתיב דלה דלה לנו. ואימתי פרע לו הקב"ה בימי שאול דכתיב ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו וגו' וכי עם כל בני ישראל עשה חסד והלא עם משה בלבד עשה אלא ללמדך שכל מי שעושה חסד עם אחד מבני ישראל מעלה עליו הכתוב כאלו עשה חסד עם כל ישראל. והרי דברים קל וחומר ומה אם שעושה חסד עם מי שהוא חייב לו ראה מה פרע לו הקב"ה שכרו. מי שעושה עם מי שאינו חייב לו על אחת כמה וכמה:
ויואל משה לשבת את האיש בשעה שאמר משה ליתרו תנה לי את צפורה בתך לאשה אמר לו קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו משה מה הוא. אמר לו הבן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה מכאן ואילך לשם שמים וקבל עליו. אמר לו השבע לי וישבע לו שנאמר ויואל משה לשבת אין אלה אלא לשון שבועה שנאמר ויואל שאול את העם (וכן הוא אומר הואל קח ככרים ). לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה מיד ותקח צפורה צר. וירף ממנו רבי יהודה אומר אין ויואל אלא לשון דירה שנאמר הואל נא ולין כיון שנטל בתו קבל עליו לרעות צאנו. וישמע אלקים את נאקתם (כתוב ברמז ל"א). כי התרפים דברו און משל לשני נערים אחד מת אביו וקברו ואחד אביו קיים. זה שאביו קיים קורא לו אביו ומיד עונה אותו. וזה שמת אביו הולך על קברו וצועק אבי אבי עד שתש כחו ולא משיבו. כך ישראל אביהם קיים ומיד הוא עונה אותם שנאמר וישמע אלקים את נאקתם. והיה טרם יקראו ואני אענה ואומר יקראני ואענהו. אבל הגוים יצעקו אליו ולא יענה ואומר ויקחו את הפר וגו'. ר' עקיבא אומר ספקלטורין של פרעה מחנקין את ישראל בקירות בתים לבנין והיו צועקין מתוך הבנין צועקין מתוך הקירות והקב"ה שומע נאקתם שנאמר וישמע אלקים את נאקתם. ועוד שהיו שורפין את בניהן בכור אש זבח לאלקיהן שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים. כתיב הכא וירא וכתיב התם וכל העם רואים וגו'. וכן הוא אומר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים. רבי יהושע בן לוי אומר בזכות המשכן דכתיב וירא משה את כל המלאכה וכתיב אשר הוצאתי אותם לשכני בתוכם. רבי אלעזר אמר בזכות חנניה מישאל ועזריה כתיב הכא וירא אלקים וכתיב התם כי בראותו ילדיו ילדים אשר אין בהם כל מום:
ומשה היה רועה כתיב ה' צדיק יבחן אמר רבי יצחק במה בוחן את הצדיקים במרעה. דוד נבחן במרעה שנאמר מאחר עלות הביאו לרעות עמו. [עמוס] נבחן במרעה שנאמר ויקחני ה' מאחרי הצאן. אף משה נבחן במרעה שנאמר ומשה היה רועה. וינהג את הצאן אחר המדבר להרחיק מן הגזל. דבר אחר שראה שנטל גדולה מן המדבר. מלכות וכהונה מן המדבר. באר מן המדבר. מן מן המדבר. ענני כבוד מן המדבר. ויבוא אל הר האלקים חורבה הלכה צאנו של משה ארבעים יום ולא טעמה כלום כשם שעשה אליהו זכור לטוב שנאמר ויקם וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום. דבר אחר אחר המדבר בשרו שצאנו כלה במדבר והוא עמהם נאסף. וירא מלאך ה' אליו בלבת אש למה בלבת אש כדי ללבבו כשיבוא לסיני ויראה האש ולא יתירא. דבר אחר בלבת אש שהלב נתון משני חלקים. למה מתוך הסנה ולא מתוך אילן אחר אומר הקב"ה עמו אנכי בצרה והם נתונים בשעבוד ואני נגלה מתוך אילן אחר לפיכך מתוך הסנה שכולו מלא קוצים. ויאמר משה אסורה נא ואראה רבי יוחנן אמר שלש פסיעות פסע משה ריש לקיש אמר לא פסע אלא צוארו עקם. אמר הקב"ה נצטערת לראות חיייך שאגלה עליך מיד ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני. אמר הקב"ה אתה אמרת הנני חייך אף אני אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני. ויבוא אל הר האלקים חורבה שמשם נתחייבו בעלי חרבות כגון רוצח ונואף ונואפת. דבר אחר למה נקרא שמו חורב שמשם תבוא חרב על אומות העולם שלא קבלו את התורה. ולמה נקרא שמו סיני שנשנאו כל באי עולם. וירא מלאך ה' אליו בתחלה לא נראה אלא במלאך אחר שעמד באמצע הסנה כדי שלא יתבהל. והנה הסנה בוער באש אמר הקב"ה על ידי שנאה ששנאו אחיו ליוסף ירדו מצרים ובשבילו אני נגלה בסנה ואגאל אותם שנאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה מה דרכו של סנה אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק לפי שקוציו כולן כפופין למטה אבל כשמבקש להוציא הקוצין תופסין לו ואין יכול להוציאה. כך המצרים בתחלה קבלו לישראל בסבר פנים יפות וכשבקשו לצאת לא הניחום שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך. והסנה איננו אכל/רמז לו אף על פי שישתעבדו בארבעה מלכיות אינן כלין. ויאמר משה אסורה נא ואראה אמר לרועים שהיו עמו ולא ראו זה שראה משה. וכן אתה מוצא באברהם ודניאל. כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא כאן אתה עתיד לבנות לפני מזבח. מנין שכל הקריאות היו משה משה תלמוד לומר ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה. שאין תלמוד לומר ויאמר אלא מלמד שכל הקריאות היו משה משה. ומנין שעל כל קריאה היה אומר הנני תלמוד לומר ויאמר הנני שאין תלמוד לומר ויאמר אלא מלמד שעל כל קריאה היה אומר הנני: