ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קיד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן. תאני למה לא נתפרשו שמות של זקנים, שלא יאמר אדם וכי פלוני כמשה ואהרן כאלדד ומידד כנדב ואביהוא, ואמר ויאמר שמואלל אל העם וגו' וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח אואת שמואל. ירובעל זה גדעון, ולמה נקרא שמו ירובעל על שעשה מריבה עם הבעל. בדן זה שמשון, ולמה נקרא שמו בדן דאתי מדן. יפתח כמשמעו. ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקורי שמו, שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, וללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים, שנאמר ובאת אל הכהנים הלוים או אל השופט אשר יהיה בימים ההם, וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו, הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך. ואומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה וגו':

רבי ברכיה מייתי לה מהכא. ויהוידע הנגיד לאהרן, וכי יהוידע נגיד לאהרן היה, אלא מלמד שאילו אהרן קיים יהוידע היה גדול ממנו בדורו. ר' סימון מייתי לה מהכא ואהרן ובניו מקטרים על מזבח העולה, וכי אהרן ובניו היו והלא צדיק ובניו היו, אלא מלמד שאם אהרן קיים צדוק גדול ממנו בדורו, ר' הלל בשם ר' שמואל בר נחמני מייתי לה מהכא בן פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש הוא עזרע, וכי אהרן היה קיים אלא אילו היה אהרן קיים היה גדול ממנו בדורו: