ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז צב
הנגלה נגליתי וגו' בהיותם במצרים. תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר בא וראה כמה חבייבן ישראל על הקב"ה שבכל מקום שגלו גלתה שכינה עמהם שנאמר הנגלה נגליתי וגו' בהיותם במצרים. גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שולחתי בבלה, גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי בעילם. גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום. ואף כשהן עתידים להגאל שכינה עמהם שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ישוב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהם מן הגליות. אין לי אלא צרת צבור, צרת יחיד מנין תלמוד לומר יקראני ואענהו:
ויהי ה' את יוסף. תניר' שמעון בן יוחאי אדם כשהוא גולה מיהודה לגליל אין זה קרוי גולה אימתי הוא קרוי גולה בשעה שוהא גולה מארץ לחוצה לארץ. ר' שמואל בר ננחמני א"ר יונתן שתי גליות נגליתי הנגלה נגליתי אחד להוציא את בניך ממצרים ואחד ליתן כהונא לבניך ואתם מורדים בי. רב ור' תנחומא ור' יהודה וריש לקיש ור' אבון ור' חייא בשם רבי יהונתן מצינו שטימא טהור עצמו מפני כבודן של צדיקים. ובמצרים היכן נגלה עליו רבי ברכיה בשם רבי חלבו מתוך פלטרין של פרעה. במדין היכן נגלה עליו ר' הונא בשם ר' אבין מתוך חללו של עמוד. (יב) אמר לה אם תעלה מלגיא אחת בכל אבריך אין כל אבריך מרגישין כך הלא את השמים ואת הארץ אני מלא: