ילקוט שמעוני/שופטים/רמז עא
וינקרו פלשתים את עיניו. זה שאמר הכתוב הכל כאשר לכל כנשבע כאשר שבועה ירא, כנשבע זה צדקיהו שהשביעו נבוכדנאצר אשר השביאו באלהים, כאשר שבועה ירא זה שמשון שנאמר השבעו לי פן תפגעו בי אתם, זה מת בניקור עינים וזה מת בניקור עינים:
תנו רבנן ה' היו מעין דוגמא של מעלה וכלם לקו בהם, שמשון בכחו שאול בצוארו אבשלום בשערו צדקיהו בעיניו אסא ברגליו. שמשון בכחו דכתיב ויסר כחו מעליו. שאול בצוארו דכתיב ויקח שאול את החרב ויפול עליה. אבשלום בשערו דכתיב ויחזק ראשו וגו'. צדקיהו בעיניו ואת עיני צדקיהו עור. אסא ברגליו דכתיב רק לעת זקנתו חלה את רגליו זו פודגרא. א"ל מר זוטרא בריה דר' נחמן לר' נחמן היכי דמי פודגרא, א"ל כמחט בבשר החי, מנא ידע, אי תימא מיחש הוה דחש בה ואי תימא מרביה שמע ליה, ואי תימא סוד ה' ליראיו. דרש ר' אבא מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגריא בת"ח דכתיב והמלך אסא השמיע את כל ישראל אין נקי מאי אין נקי א"ר אמי אמר רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה:
ויהי טוחן בבית האסורים. א"ר יוחנן אין טוחן אלא לשון עבירה שנאמר הטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין מלמד שכל אחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו:
ויתפלל שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני וחזקני, אמר רבי אחא אמר לפניו רבש"ע תהא זכור לי אותה ברכה שברכני אבא ויתן לך האלהים יתן לך אלהותא אימתי לכשיצטרך לה. זכרני וחזקני אמר רב אממר שמשון לפני הקב"ה זכור לי שתים ועשרים שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום:
ואנקמה נקם אחת משתי עיני. אמר רבי אחא אמר לפניו רבש"ע תן שכר עיני אחת בעוה"ז ושכר עיני אחת תהא מתוקנת לי לע"ל. כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל (יח) עשרים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל (ארבעים) [עשרים] שנה, א"ר אחא מלמד שהיו פלשתים יראים ממנו [כ' שנה] אחר מותו: