ילקוט שמעוני/קהלת/רמז תתקעא

<< · ילקוט שמעוני · קהלת · רמז תתקעא · >>

הכסיל חובק את ידיו, משל לשני בני אדם שיגעים בתורה אחד יגע בתורה והשביח, ואחד יגע בתורה ופרש, לעתיד לבא אחד עומד בחבורת צדיקים ואחד עומד בחבורת רשעים ורואה וחובק ידיו:

טוב מלא כף נחת, אמר רבי יצחק טוב מי ששונה שני סדרים ורגיל בהם ממי ששונה הלכות ואינו רגיל בהם, אלא ורעות רוח רעותיה דמתקרי בר אולפן. טוב מי שיש לו עשרים דינרין ונושא ונותן בהם ומתפרנס מהם ממי שהולך ומלוה ברבית. מתלא אמר מאבד דיליה ודלא דיליה. אלא ורעות רוח רעותיה דמתקרי בר פרגמטוטא, טובה ציפורתא בפחא מן מאה פריחין, אלא רעותיה דמתקרי מרי מצלח טוב מי שפועל ועושה צדקה משלו ממי שהולך וחומס וגוזל ונותן צדקה משל אחרים. מתלא אמר גייפא בחזורין ומפלגא לבישיא. אלא ורעות רוח רעותיה דמתקרי בר מצותא. טוב מי שיש לו גנה ומזבלה ומעדרה ומתפרנס ממנה ממי שנוטל חוכר משל אחרים למחצה. מתלא אמר דאגר גנא אכיל צפרין דאגר גנייאן ציפרין אכלין ליה אלא ורעות רוח רעותיה דמיתקרי מרי אופיא, אמר רבי ברכיה טובה דריסה אחת שדרס הקב"ה במצרים דכתיב ועברתי בארץ מצרים, ממלוא חפנים פיח של משה ואהרן שבזה היתה גאולה ובזה לא היתה גאולה, אמר רבי חייא בר אבא טוב מלא כף נחת זה יום השבת מששת ימי המעשה, אלא ורעות רוח רעותיה דמתקרי מרי עבידתא, אמר רבי יעקב בר קורשאי טוב מלא כף נחת זה העולם הבא, ממלוא חפנים זה העולם הזה, אלא ורעות רוח רעותא דרשיעיא למעבד עבידתייהו בהאי עלמא מיסת מתפרע מנהון לעלמא דאתי, כדתנן יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. רבי יצחק פתר קריא בשבט ראובן וגד בשעה שנכנסו לארץ וראו כמה זרע יש בה וכמה נטע יש בה אמר טוב מלא כף נחת בארץ הזאת ממלא חפנים עמל בעבר הירדן, אלא ורעות רוח רעותהון הות יותן את הארץ הזאת. דבר אחר טוב מלא כף נחת זה קומץ מנחת נדבה של עני, ממלא חפנים עמל קטרת סמים דקה של צבור, אמר הקב"ה חביב עלי קומץ נדבה של עני שזו (טעונה) [באה] כפרה ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה':

יש אחד ואין שני, אחד זה הקב"ה דכתיב ביה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ואין שני שאין לו שותף, גם בן ואח אין לו, בן אין לו אח מהיכן יש לו אלא שחבב את ישראל וקרא אותם בנים ואחים. ואין קץ לכל עמלו שעמל בששת ימי בראשית, ולמי אני עמל לא להדבק אחריו, וכל מי שאינו עושה זה גם זה הבל וענין רע הוא. דבר אחר יש אחד אברהם אבינו אחד היה אברהם, ואין שני לו שאין לו בן זוג, גם בן ואח אין לו בשעה שאמר לו הקב"ה קח נא את בנך את יחידך, ואח אין לו בשעה שאמר לך לך מארצך, ואין קץ לכל עמלו במצות ומעשים טובים, ולמי אני עמל לא לעשות כמוהו, וכל מי שאינו עושה כן גם זה הבל. דבר אחר יש אחד זה יצר הרע. ואין שני שאין לו בן זוג, וגם בן ואח אין לו בשעה שאדם הולך לעשות עבירה שאינו מתירא שימות בעונותיו, ואין קץ לכל עמלו במעשיו הרעים. ולמי אני עמל לא להתרחק ממנו, וכל מי שאינו עושה כן גם זה הבל. ד"א יש אחד אלו ישראל מי כעמך כישראל גוי אחד וגו':

טובים השנים מן האחד וגו. טוב צדיק בן צדיק מצדיק בן רשע, לא דומה זכות צדיק אחד לזכות שני צדיקים. אשר יש להם שכר טוב שאם תבא פורענות על האחד זכות שני עומדת ומבטלת אותה. ד"א טובים שנים שהם עוסקים בתורה ובפרקמטיא מאחד שעוסק בה בפני עצמו (ברמז תשע"ז):

דבר אחר טובים שנים אוהבים זה את זה מאוהב אחד, מיכל ממלטת את דוד מן הבית ויהונתן מבחוץ, והחוט המשולש לא במהרה ינתק צדיק בן צדיק, וכן הוא אומר מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך. דבר אחר רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפלין בראשו ותפלין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הוא בחזקת שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק דבר אחר טובים השנים שיגעים בתורה שאם משכח אחד מהם חברו מחזירו. והחוט המשולש זה הרב שמחזיר להם טעותם. דבר אחר טובים השנים שיוצאים לדרך שאם נפל אחד מהם חברו מקימו. רבי מאיר כד חזי חד נפיק לאורחא צווח ליה, חד מרי מותא, תרי מרי קטטא, תלתא מרי שלמא. כל העושה מצוה אחת מיטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ, ושאינו עושה מצוה אחת אין מיטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ, וכל שאינו לא בתורה ולא במשנה ובדרך ארץ אין זה מן הישוב, והמחזיק בשלשתן עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק:

טובים השנים, מכאן אמרו יקנה אדם חבר לעצמו להיות קורא עמו ושונה עמו ואוכל עמו ומגלה לו סתריו. טוב ילד מסכן וחכם זה יצר טוב ולמה צווחין ליה חכם דהוא מכוין לברייתא לאורחא טבא, ולמה צווחין ליה מסכן דלית כל עמא שמעין ליה, ולמה צווחין ליה ילד דהוא מזדווג לבר נש מתלת עשר שנין ולעיל, ממלך זקן וכסיל זה יצר הרע, ולמה צווחין ליה מלך דכל האברים שמעין ליה, ולמה צווחין ליה זקן דהוא מזדווג לבר נש מטלייתא עד סיבותא, הדא הוא דכתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו, משעה שננער ממעי אמו, ולמה צווחין ליה כסיל דהוא מכוין לברייתא לאורחא בישא. כי מבית הסורים יצא, דהוא מכשכש לברייתא כמביני סירתא. דבר אחר כי מבית הסורים יצא למלוך זה יוסף. כי גם במלכותו נולד רש במלכותו של יוסף נולד (רשתו) [רישו] של פוטיפר:

שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים, אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שמור רגלך ולא תחטא משתחטא ותביא קרבן. וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח הוי קרוב לשמוע חכמים שמביאים קרבן ועושים תשובה ולא תהיה ככסילים שמביאים קרבן ואינם עושים תשובה. כי אינם יודעים לעשות רע אי הכי צדיקי נינהו, אלא אל תהי מכסילים שהם חוטאים ומביאים חטאת ואינם יודעים אם על טובה הם מביאים אם על רעה הם מביאים, אמר הקב"ה בין טוב לרע אין מבחינין והם מביאים לפני קרבן. רב אסי ואי תימא רב פפא אמר שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני:

לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו ובאבק אשר על רגליו, ובאפונדתו החגורה לו מבחוץ משום שנאמר שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים. אמר רבי אלכסנדרי שמור רגלך, שמור רגלך מטפה היוצאת מבין רגליך, הדא דאמר בדקים אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול, ר' יעקב בר אידי בשם רבי אחא שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלקים שתהא טהור ונקי:

אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר. א"ר יהושע בש"ר מאיר לעולם יהיו דבריו של אדם מעוטין לפני הקב"ה שנאמר אל תבהל על פיך ולבך אל ימר וכו'. אל תבהל להוציא דבר אלו בני אדם שהם מחרפין שמו של הקב"ה. בוא וראה כשנבראו העליונים והתחתונים בחצי השם נבראו שנאמר כי ביה ה' צור עולמים, ולמה לא נבראו בכלו שאין העולם כדאי להזכיר שמו של הקב"ה שלם, אוי להם לבריות שמחרפין שמו של הקב"ה, ראה מה כתיב בקרבנות קרבן לה' עולה לה', אינו אומר לה' עולה לה' קרבן, ובני אדם מחרפין שמו, לכך נאמר אל תבהל על פיך:

כי האלקים בשמים. ומי אינו יודע שהקב"ה בשמים ובני אדם על הארץ, אלא אמר שלמה (כל זמן) שאפילו חלש שבחלשים שהוא למעלה הוא נוצח את הגבורים מלמטה, גבור שבגבורים מלמעלה עאכ"ו, וכן הוא אומר הלה' תגמלו זאת:

טוב אשר לא תדור. תניא טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה שנודר ומשלם, ואפילו רבי יהודה לא קאמר אלא דאמר הרי זו, אבל אמר הרי עלי לא. אמר ר' שמואל בר נחמני כל מי שהוא נודר ומשהה את נדרו סוף שהוא בא לידי עבודת אלילים וגלוי עריות ושפיכות דמים, לידי עבודת אלילים ממי את למד מיעקב אבינו על ידי שנדר ואחר את נדרו בא לידי ע"א שנאמר ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלקי הנכר, לידי גלוי עריות מנין ותצא דינה בת לאה, לידי שפיכות דמים מנין ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, רבנן אמרי כל מי שהוא נודר ומשהה את נדרו סוף שהוא קובר את אשתו שנאמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל. אמר רבי שמואל בר יצחק כל מי שהוא נודר ומשהה את נדרו גורם מיתה לעצמו שנאמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא, וכתיב הנפש החוטאת היא תמות, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבי נתן אומר בעון נדרים אשתו של אדם מתה, שנאמר אם אין לך לשלם למ יקח משכבך מתחתיך, רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהם קטנים שנאמר אל תתן את פיך וגו' וחבל את מעשה ידיך אלו הם מעשה ידיו של אדם בניו ובנותיו. דבר אחר אל תתן את פיך לדבר לשון הרע. לחטיא את בשרך להלקות גופך בצרעת שנאמר זאת תהיה תורת המצורע המוציא שם רע, ואל תאמר לפני המלאך הממונה עליך בשגגה הוצאתי הדבור. למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך אלו הידים והגוף שהם לוקים בצרעת. דבר אחר אל תתן את פיך בלשון נקיה אם אמרה לך אשתך שהיא נדה אל תחטיא גופך ליגע בה, ואל תאמר לפני המלאך הממונה על צורת הולד שוגג הייתי. וחבל את מעשה ידיך אלו הבנים שהם לוקים בצרעת, אמר רבי יוחנן אם שמש אדם את אשתו ביום ראשון של נדתה הבן הנולד לוקה בעשר שנים, אם שמש עמה ביום שני הבן לוקה בן עשרים, ביום שלישי הבן לוקה בן שלשים, ביום רביעי הבן לוקה בן ארבעים, ביום חמישי הבן לוקה בן חמשים, ביום ששי הבן לוקה בן ששים, ביום שביעי הבן לוקה בן שבעים שנה, ואינו יוצא מן העולם עד שרואה פירותיו מקולקלים. דבר אחר אם עשית בזדון אל תאמר לכהן שנקרא מלאך שנאמר כי מלאך ה' צבאות הוא, ואל תאמר לו בשגגה חטאתי, למה שאתה מטעה את עצמך לעצמך אתה מכה:

אמר רבי יהושע בן לוי מילא בסלע משתוקא בתרי, דתנן שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא רמ"ח אברים יש באדם מהם רבוצים ומהם עומדים ולשון זה נתון בין שני לחיים וחומה נתונה תחתיו ומכופל כמה כפילות, בוא וראה כמה שרפות הוא שורף, אילו היה זקוף ועומד על אחת כמה וכמה. ד"א אל תתן את פיך, רבי יהושע בן לוי אומר בפוסקי צדקה הכתוב מדבר. אל תתן את פיך אל תאמר בפיך בצבור שאתה נותן ואין אתה נותן, ואל תאמר לפני המלאך שליח צבור שהוא בא ואומר לך תן מה שפסקת ואתה אומר לו שוגג הייתי לא הייתי יודע מה אמרתי, למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך מעט מצות ראשונות שהיו בידיך שאתה מאבד, ר' בנימין בר יפת אמר בחנפים הכתוב מדבר וכו'. וחבל את מעשה ידיך מעט משא ומתן שהיה בידך שאתה מכניס בו ערבוביא:

שנו רבותינו אף היא בלשונה נאמרת, אומרים לו הוי יודע שכל העולם כלו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא את שם ה' אלקיך, וכל העבירות שבתורה נאמר בהם ונקה וכאן נאמר לא ינקה. וכל העבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו, שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, ואין בשרו אלא קרובו שנאמר ומבשרך לא תתעלם:

כי ברוב חלומות. אמר רבי אלעזר אם ראית חלומות רעות וגזרות קשות קפוץ לשלשה דברים ואתה נצול, ואלו הם, צדקה, תפלה, ותשובה, ושלשתן בפסוק אחד ויכנעו עמי ויתפללו זו תפלה, ויבקשו אותי זו צעקה, וישובו מדרכם הרעה זו תשובה, רבי אמי אומר אף התענית שנאמר יענך ה' ביום צרה, רבי אחא אומר אף שנוי השם ושנוי מעשה ושנוי מקום:

אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה, אם ראית רשים נעשקים ודלים נגזלים וצדק זה צדיקו של עולם שהוא משפיע עליהם טובה, תראה במדינה תראה בם דינה [של גיהנם], ואל תתמה על חפצו של הקב"ה שאמר והיה העולם למה כי גבוה מעל גבוה שומר, הקב"ה שהוא מלמעלה ואתה למטה, וגבוהים עליהם אלו מלאכי השרת. ר' יוסי בר חנינא פתר קריא בעשו אם ראית עשו בכרך גדול שעושק דלים וגוזל רשים וצדיקו של עולם משפיע לו טובה תראה בם דינה כו', ואל תתמה על חפצו של זקן שאמר ונעשה רצונו. הדא הוא דכתיב הנה משמני הארץ יהיה מושבך, והלא דברים ק"ו, לכבוד בשר ודם כך לכבודו של הקב"ה דכתיב הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך עאכ"ו:

ויתרון ארץ בכל הוא. רבי יהודה ורבי נחמיה, ר' יהודה אומר אפילו דברים שאתה רואה אותם יתרון בעולם כגון סיבא למעבד חבלא סוגיא למיסג ביה גופנא אף הם לצורך העולם הם. מלך לשדה נעבד אפילו מלך מסוף העולם ועד סופו לשדה נעבד, עבדת ארעא עבדת, לא עבדת ארעא לא עבדת כלום. לפיכך אוהב כסף לא ישבע כסף, אוהב ממון לא ישבע ממון שכל מי שהומה ומהמה אחר ממון וקרקע אין לו מה הנאה יש לו, ר' ישמעאל בר תנחומא ורבי נתן בריה דרבי ברכיה בש"ר ירמיה וירדו מאניותיהם וגו' אין אנו יודעים שעל הארץ יעמדו אלא כיון ששקעה ספינתו של אחד בים ויש לו קרקע על הארץ הוא מעמידו אין לו קרקע אין הבל גדול מזה. ור' נחמיה אמר ויתרון (אדם) [ארץ] בכל הוא אפילו דברים [שנראים כמיותרים בתורה] אף הם בכלל מתן תורה שנא' ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים וגו', ריב"ל אמר ועליהם ככל הדברים, וכתיב כל המצוה וגו', כל ככל, דברים הדברים, מצוה המצוה, מקרא משנה תלמוד תוספתא אגדה, ואפילו מה שתלמיד מחדש וחברו משיבו עליו כבר היה לעולמים:

מלך לשדה נעבד. רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר מלך זה בעל התלמוד, לשדה נעבד בעל משנה שהוא סודר את ההלכה בפניו, אוהב כסף אוהב תורה לא ישבע תורה שכל מי שהוא הומה ומהמה אחר דברי תורה ואין לו תלמוד מה הנאה יש לו, ר' אלעזר בן אבינא אמר למד תורה ולא למד תלמוד אין לך הבל גדול מזה, ורבנן אמרין ויתרון ארץ אפילו דברים שאתה רואה אותם יתרון לעולם כגון זבובין ויתושין ופרעושין אף הן ברייתו של עולם הוא. מלך לשדה נעבד זה הק"ה דכתיב ביה ה' מלך גאות לבש. לשדה נעבד זה ציון דכתיב ציון שדה תחרש, לפיכך אוהב כסף אוהב מצוה לא ישבע מצות שכל מי שהומה ומהמה אחר מצות ומצוה הקבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו, תדע לך שכן כתיב במשה אז יבדיל משה שלש ערים. דרש רבי סימאי יודע היה משה רבינו שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש שבארץ כנען ואמר מצוה הבא לידי אקיימנה. ומי אוהב בהמון לו תבואה, למי נאה ללמוד בהמון למי שהכל שלו, והיינו דר' אלעזר דאמר למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו. רב אאשי אמר כל האוהב ללמוד בהמון לו תבואה, והיינו דאמר ר' יוסי בר חנינא מאי דכתיב חרב אל הבדים, חרב על שונאיהם של ישראל שיושבים ועוסקים בתורה בד בד, רבינא אמר כל האוהב ללמוד תורה בהמון לו תבואה, והיינו דאמר ר' ברכיה הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכלם: