ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קעח
ויחכם מכל האדם. מאדם הראשון. מה היה חכמתו אתה מוצא כשבראו הקב"ה העביר לפניו כל בהמה חיה ועוף, א"ל מה שמותן של אלו, א"ל לזה נאה לקרותו סוס ולזה נאה לקרותו חמור ולזה נאה לקרותו שור וכן לכלם שנאמר ויקרא האדם שמות וגו', א"ל מה שמך, א"ל אדם שנבראתי מן האדמה, ואני מה שמי א"ל ה' שאתה אדון לכל הבריות, היינו דכתיב אני ה' הוא שמי הוא שמי שקרא לי אדם הראשון. מאיתן האזרחי זה אברהם שנאמר משכיל לאיתן האזרחי. והימן זה משה שנאמר לא כן עבדי משה וגו'. וכלכל זה יוסף שנאמר ויכלכל יוסף, אמרו מצריים כלום מלך עבד זה עלינו אלא בחכמתו מה עשו הביאו שבעים פתקים וכתבו עליהם שבעים לשון והשליכו אותם לפניו וקורא כל אחד ואחד בלשונו, ולא עוד אלא שהיה מדבר בלשון שלא היה בהם כח שנאמר עדות ביהוסף שמו וגו'. ודרדע זה דור המדבר שהיו כלום מלאים דעה. בני מחול בנים שמחלה להם שכינה במעשה העגל:
וידבר שלשת אלפים משל. א"ר שמואל בר נחמני חזרנו על כל המקראות ולא מצינו שנתנבא שלמה אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים, אלא מלמד שכל פסוק ופסוק שאמר יש בו שנים ושלשה טעמים. ויהי שירו חמשה ואלף שירה אין כתיב כאן אלא שירו שירו של משל:
וידבר על העצים. וכי אפשר לאדם לדבר על העצים, אלא אמר שלמה מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים בעץ ארז ואזוב, ע"י שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, וכיון שהשפיל את עצמו נתרפא ע"י אזוב:
וידבר על הבהמה ועל העוף, וכי אפשר לאדם לדבר על הבהמה והעוף, אלא אמר שלמה מפני מה בהמה נתרת בשני סימנין ועוף בסימן אחד, לפי שהבהמה נבראת מן היבשה שנאמר תוצא הארץ נפש חיה למינה, ועוף כתוב אחד אומר ויצר ה' אלהים מן האדמה וגו' וכתוב אחד אומר ישוצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף, בר קפרא אמר מרקק שבים נבראו. ר' אבין בש"ר שמואל אמר רגלוהי דתרנגולתא דמי לחספניתא דנונא. ועל הרמש וכי אפשר לו לאדם לדבר על הרמש, אלא אמר שלמה מפני מה שמונה שרצים שבתורה הצדן והחובל בהן חייב ושאר שרצים פטור מפני שיש להם עורות. ועל הדגים וכי אפשר לו לאדם לדבר על הדגים, אלא אמר מפני מה בהמה חיה ועוף טעונה שחיטה ודגים אינם טעונים שחיטה משום דכתיב הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם אלו בשחיטה ואלו באסיפה. אמר שלמה על כל אלו עמדתי ועל פרשה של פרה שאלתי וחקרתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני: