ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קעא
שנו רבותינו הרוגי מלכות נכסיהם למלכות, הרוגי ב"ד נכסיהם ליורשים, רבי יהודה אומר אף הרוגי מלכות נכסיהם ליורשים, אמרו לו לר' יהודה הרי הוא אומר הנה הוא בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו, א"ל בן אחי אביו היה וראוי ליורשו היה. והלא הרבהה בנים היו לו, א"ל אותו ואת בניו הרג שנאמר אם לא דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי. ורבנן אמרי היינו בנים הראויים לצאת ממנו. שלמא למאן דאמר נכסיהם למלך היינו דכתיב ברך נבות אלהים ומלך, אלא למאן דאמר נכסיהם ליורשים למה לי דכתיב ומלך. ולטעמיך אלהים למה לי, אלא לאפושי רתחא הכא נמי לאפושי רתחא. בשלמא למאן דאמר נכסיהם למלך היינו דכתיב וינס יואב וגו' ויחזק בקרנות המזבח וכתיב ויאמר לא כי פה אמות, אלא למאן דאמר נכסיהם ליורשים מאי נפקא מינה, נפקא מינה לחיי שעה: