ילקוט שמעוני/מיכה/רמז תקס
לפי שאמר משה לישראל דברים קשים מזי רעב ולחומי רשף, מחוץ תשכל חרב, ובחורב הקצפתם, ממרים הייתם, חזר ואמר להם דברים של נחומים וזאת הברכה, וכן אתה מוצא ביואל שאמר להם תחלה דברים קשים ההיתה זאת בימיכם, עליה לבניכם ספרו, יתר הגזם אבל הארבה, חזר ואמר להם דברים של נחומים ושלמתי לכם את השנים, וממנו למדו כל הנביאים, וכן הושע תחלת דבריו אמר תן להם ה' מה תתן תן להם רחם משכיל, חזר ואמר להם דברי נחומים ילכו יונקותיו, ישובו יושבי בצלו, ארפא משובתם, אהיה כטל לישראל, וכן עמוס אמר שמעו את הדבר הדה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים, חזר ואמר להם דברי נחומין הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש וגו', וכן מיכה [בתחלה א"ל דברים קשים בפשע יעקב כל זאת וגו' ולבסוף] אמר להם מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע וגו' ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב. וכן ירמיה אומר והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, וחזר וא"ל דברי נחומים אז תשמח בתולה במחול. (ד) יכול משאמר להם דברי נחומים חזר ואמר להם דברי תוכחות ת"ל ככה תשקע בבל ולא תוסיף הרי משאמר להם דברי נחומים לא חזר ואמר להם דברי תוכחות: