ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאי סביב עיניך וראי. באותה שעה מביא הקב"ה אליהו ומשיח וצלוחית של שמן בידיהן ומקליהן בידיהם ונקבצים כל ישראל לפניהם ושכינה לפניהם ונביאים מאחריהם ותורה מימינם ומלאכי השרת משמאלם ומוליכים אותם אל עמק יהישפט ונקבצין כל הגוים שם שנאמר וקצבתי את כל הגוים. באותה שעה מביא הקב"ה אלילי העו"א ונותן בהם רוח ונשמה ואומר יעברו על גשר גיהנם ועוברים, וכיון שמגיעים שם יהיה לפניהם כחוט ונטפלים לגיהנם, ומיד ישראל מתיראין ואומרים לפניו רבש"ע תאמר כאשר עשית עם אלו תעשה עמנו, אומר להם מי אתם, אומרים לו אנחנו עמך ונחלתך ישראל, אומרים להם מי מעיד אומרים לו אברהם, קורא ליצחק אומר לו מעיד אתה שהם עמי ואני אלקיהם, אמרו לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, אומרר להם מי מעיד יותר, אומרים לו יצחק, קורא ליצוחק אומר לו מעיד אתה שהם עמי ואני אלקיהם, אומר לנפיו רבש"ע לא כך אמרת לי כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, אומר להם מי מעיד יותר אומרים לו יעקב, קורא ליעקב אומר לו מעיד אתה שהם עמי ואני אלקיהם, אומר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, אומר להם מי מעיד יותר אומרים לו יעקב, קורא ליעקב אומר לו מעיד אתה שהם עמי ואני אלקיהם, אומר לפניו רבש"ע לא כך אמרת להם ולא ולא יהיה לך והם אמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, באותה שעה עובר הקב"ה לפניהם והם אחריו שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, באותה שעה מביא הקב"ה תורה ומניחה בחיקו ומבהיק דיון של ישראל מסוף העולם ועד סופו, אמר גבריאל לפני הקב"ה רבש"ע יבאו העו"א ויראו בטובתן של ישראל ואומר להם אל יראו, וכן אומר ישעיהו ה' רמה ידך בל יחזיון, אמר משה לפני הקב"ה רשב"ע יבאו ויראו שנאמר יחזו ויבושו קנאת עם. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע יבאו ויראו ויבושו שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה, באותה שעה נפתחה גיהנם ויוצאים כל העו"א ורואים בטובתם של ישראל ונופלים על פניהם ואומרים כמה נאה אדון זה כמה נאה אומה זו שאהב אותם ביותר אשרי העם שככה לו, פרעה אורמ לפניו רבש"ע במהה נשתנה אומה זו שאהבת אותם ביותר, אומר להם אתם שוטים שבעולם אתם ידעתם אותי והנחתם אותי ולא בטחתם בי אבל ישראל קדשו שמי פעמים בכל יום ובטחו בי ואני אתן להם שכר טוב, מיד מתביישים ושבים לגיהנם שנאמר ישובו רשעים לשאולה, וצדיקים ישבים תבוך גן עדן ויושב הקב"ה בראשם ומביא את האור שגנז לצדיקים ומיסיף אותו שמ"ג פעמים, אומרים לפניו רבש"ע היינו מצפין לאור זה שנאמר צמאה נפשי לאלקים לאל חי מתי אבוא ואראה וגו', א"ל עכשיו ראיתם פני, אומרים לפניו רבש"ע חשך זה מהו אומר להם לבני עשו ולבני ישמעאל שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וגו' (כתוב ברמז תש"ו)ף קומי אורי כי כבא אורך וגו' כי הנה החשך יכסה ארץ וגו', וכן אתה מוצא בגאולת מצרים ויהי הענן והחשך, הענן לישראל והחשך למצירם, מגיד הכתוב שהיו ישראל נתונים באורה ומצרים באפלה:

אמר רבי חייא בר אבא מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, בראשית ברא אלקים הרי בנוי כמד"א לנטוע שמים וליסוד ארץ, והארץ היתה תהו ובהו הרי חרב כמד"א ראיתי את (השמים) [הארץ] והנה תהו ובהו, ויאמר אלקים יהי אור הרי הוא בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, הדא הוא דכתיב קומי אורי כי בא אורך:

זה שאמר הכתוב יאר ה' פניו אליך יתן לך מאור פנים, ר' יונתן אומר זה מאור שכינה שנאמר קומי אורי כי בא אורך, ועליך יזרח ה', אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה, אל ה' ויאר לנו:

כי הנה החשך יכסה ארץ, א"ל ההוא מינאי לרבי אבהו לאימת אתי משיחא, א"ל לכי תחפי להו חשוכא להנהו אינשי, א"ל מילט קא לייטת לי, א"ל קרא כתיב כה הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאוממים. לפי שנאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו' לא בשביל שאני צריך אורה אלא בשביל להאיר לך, ויקחו אליך להאיר לך לעוה"ב ולהחשיך לרשעים שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, א"ר אבא בר כהנא חשך ואפלה שמשו בעוה"ז שנאמר ויהי חשך אפלה, אבל תהו ובהו לא שמשו, והיכן עתידין לשמש בכרך גדול של רומי הה"ד ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, רבנן אמרין על מי שלא קיימו את התורה שנתנה מותך החשך עליהם הוא אומר כי הנה הכשך יכסה ארץ, אבל ישראל שקיימו את התורה שנתנה מתוך החשך עליהם הוא אומר ועליך יזרח ה'. דרך ארץ הוא הגדול מונהה לגדול והקטן מונה לקטן מה החמה שולטת ביום ולא בלילה אף עשו שולט בעוה"ז ואינו שולט לעוה"ב, ומה הלבנה שולטת ביום ובלילה אף יעקב שולט בעוה"ז ובעוה"ב, עד שלא שקע אורו של גדול אין אורו של קטן מתפרסם, שקע אורו של גדול נתפרסם אורו של קטן, כך וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה: