לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תסה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמר רבי אלעזר עובדי אלילים נקראו עדה שנאמר עדת חנף גלמוד, וישראל נקראו עדה שנאמר וסמכו זקני העדה. עובדי אלילים נקראו אבירים שנאמר עדת אבירים בעגלי עמים, וישראל נקראו אבירים שנאמר שמעו אלי אבירי לב, עובדי אלילים נקראו אדירים שנאמר ובנות גוים אדירים, וישראל נקראו אדירים שנאמר ואדירי כל חפצי בם. עובדי אלילים נקראו חכמים שנאמר והאבדתי חכמים מאדום, וישראל נקראו חכמים שנאמר והאבדתי חכמים מאדום, וישראל נקראו חכמים שנאמר וחכמים יצפנו ד"ת. עו"א נקראו תמימים ותמימים כיורדי בור, וישראל נקראו תמימים ותמימים ינחלו טוב. עו"א נקראו אישים את אישים פועלי און. וישראל נקראו אישים שנאמר אליכם אישים אקרא. או"ע נקראו צדיקים צדיקים המה ישפטו אותהם, וישראל נקראו צדיקים ועמך כלם צדיקים. עו"א נקראו גבורים קשת גבורים חתים, וישראל נקראו גבורים גבורי כח עושי דברו:

קחי רחים וטחני קמח, חטים לא נאמר אלא קמח, אתה מוצא כששרף נבוכדנאצר את ההיכל ואדליק ביה נורא דרכיניה מן שמיא שנאמר גת דרך ה', הוה קא זיחא דעתיה, נפק בת קלא ואמר עמא קטילת קטלת היכלא קליא קלת קימחא טחינא אחנת (כתוב במלכים ברמז רנ"א):

גלי שוק עברי נהרות, א"ר יצחק שוק באשה ערוה שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך. קצפתי על עמי חללתי נחתי. (יז) יכול מחוללין על הכל, ת"ל על זקן הכבדת עולך, לעתיד לבא הקב"ה יושב בדין על מלכות הרביעית ואומר לה למה היית משעבדת בבני והיא אומרת לא אתה מסרתם בידינו, והקב"ה אומר לה בשביל שמסרתי אותם לך לא שמת עליהם רחמים אלא על זקן הכבדת עולך זה ר' עקיבא ששעבדה בו מלכות עד אין סוף: