לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תמו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמר רבי יהודה ב"ר בתחלת ברייתו של עולם הוא גלי עמיקתא בראשית ברא ולא פירש והיכן פירש הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת, ואת הארץ ולא פירש והין פירש להלן כי לשלג יאמר הוא ארץ, וימאר אלקים יהי אור ולא פירש והיכן פירש להלן עוטה אור כשלמה:

וגם נשף בהם ויבשו אלו חיילותיו של סנחרבי וכו' (כתוב ברמז רמ"א):

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם וכתיב מונה מספר לכוכבים, כשהקב"ה קורא הכל עונים, מה שאי אפשר לו לב"ו לקרוא שני שמות כאחד, וכה"א וידבר אלקים את כל הדברים האלה, ואומר אחת דבר אלקים וגו', ואומר הלא כה דברי כאש וגו', רבי מאיר אומר משופפ רבי דוסתאי כתוב אחד אומר מונה מספר לכוכבים, וכתוב אחד אומר המוציא במספר צבאם כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, מגיד שאין שם שנוי לא השם שנקרא עכשו נקרא לאחר זמן, וכה"א ויאמר אליו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי ואיני יודע לאיזה שם אני מתחלף:

ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש שאו מרום עיניכם, אמר הקב"ה אל מי תדמיוני, בשר ודם אם יהיה מהלך בחשכה ובא אדם ומאיר לו אינו צריך להחזיק לו טובה, ואתם ישנים בלילה ואני מאיר לכם את היום אין אתם צריכים להחזיק לי טובה, שאו מרום עיניכם וגו' בזכות מה הם עומדים אלה תולדות השמים והארץ, בזכות אלה שמות בני ישראל, ואלה בזכות מי בזכות אלה העדות והחקים והמשפטים, כתוב אחד אומר לכלם בשם יקרא וכתוב אחד אומר לכלם שמות יקרא, אם שמות למה שם ואם שם למה שמות, אלא כשהקב"ה מבקש הוא קורא לכלם כאחד וכשהוא מבקש קורא לכל אחד בשמו גבריאל מיכאל: