ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תמא
ונטה עליה קו תהו. אמר רבי אבא בר כהנא חשך ואפלה שמשו בעולם הזה, הדא הוא דכתיב ויהי חשך אפלה אבל תהו ובהו לא שמשו, והיכן עתידין לשמש בכרך גדול, הדא הוא דכתיב ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, רבנין אמרין עו"א שלא קיימו את התורה שנתנה מתוך החשך עליהם הוא אומר כי הנה החשך יכסה ארץ אבל ישראל שקיימו את התורה שנתנה מתוך החשך כד"א ויהי בשמעכם את הקול מתוך החשך עליהם הוא אומר ועליך יזרח ה', דרשו מעל ספר ה' וקראו כו' (כתוב ביחזקאל ברמז ש"פ):
ישושום מדבר וציה. בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל אינו נגלה עליהם בפעם אחת מפני שלא יוכלו לעמוד באותה טובה ובפתע פתאום ימותו, צא ולמד מיוסף בשעה שנתודע לאחיו לאחר כמה שנים ואמר להם אני יוסף לא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו לפני הקב"ה עאכ"ו, אלא מה הקב"ה עושה נגלה עליהם קימעא קימעא בתחלה משיש את אחרים שנאמר ישושום מדבר וציר, ואח"כ ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, ואח"כ פרוח תפרח, ואח"כ כבוד הלבנון, ואח"כ המה יראו כבוד ה':
אז תפקחנה עיני עורים (כתיב ביהושע ברמז ב' ובשמואל ברמז ק"מ):
ופדויי ה' ישובון. דרש רבי סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי חבלה ופרקקום שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב וינצלו לא נאמר אלא ויתנצלו, אמר ריש לקיש ועתיד הקב"ה להחזירם לישראל שנאמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם וכו' (כתוב בשמואל ברמז קי"ט):
כולה פרשה דסנחריב (כתוב במלכים ברמז רל"ח):
ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה ומה ת"ל אלהים אחרים, שאחרים קורים אותם אלהים. ד"א אלהים אחרים שהם מאחרים את הטובה לבא בעולם. דבר אחר אלהים אחרים שהם עושים את עובדיהם אחרונים. דבר אחר שהם מאחרים לעובדיהם, וכן הוא אומר יצעק אליו ולא יענה ומצרתו לא יושיענו. דבר אחר שלא ליתן פתחון פה לעובדי אלילים לאמר אילו נקראים בשמו כבר היה בהם צורך והרי נקראו בשמו ואין בהם צורך, ואימתי נקראו בשמו בימי אנוש בן שת שנאמר אז הוחל לקרוא בשם ה'. רבי אלעזר אומר אלוהים אחרים שהם מחדשים להם אלהות בכל יום, הא כיצד היה של זהב וצריך לו עושהו של כסף, של כתף וצריך לו עושהו של נחשת, של נחושת עושהו של ברזל, וכן של ברזל ושל עופרת שנאמר חדשים מרקרוב באו לא שערום אבותיכם, רבי אומר אלהים אחרים שהם אחרונים למי שהוא אחרון שבמעשים, ומי הוא אחרון שבמעשים הקורא אותם אלוהות:
מרום קצו. רבי חנינא בר פפא רמי כתיב מלון קצו וכתיב מרום קצו, אמר רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה: