ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז שצ
קריה נאמנה. קרתא חדיתא, קרתא (מרכבתא) [מערבבתא]. ר' פנחס בשם רבי אושעיא ארבע מאות ושמנים ואחד בתי כנסיות כמנין מלאתי היו בירושלים ובכל אחד ואחד בית ספר לתלמוד ובית ספר למשנה ובית וביית ספר למקרא וכלן עלה אספסיאנוס והחריבן. מלאתי משפט כגון משנתו של רבי חייא ומשנתו של רבי אושעיה ושל בר קפרא. שנו רבותינו דיני ממונות דנין בו ביום בין לזכות בין לחובה, דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וליום שלאחריו לחובה, מאי טעמא אמר רבי חנינא דאמר קרא מלאתי משפט צדק יליק בה ועתה מרצחים. רבא אמר מהכא דרשו משפט אשרו חצוץ אשרי דיין שמחצץ את דינו. ואידך אשרו חמוצץ ולא חומץ. ואידך האי מלאתי משפט מאי עביד ליה, כדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר כל תענית שמלינין בה את הצדקה כאלו שופך דמים שנאמר צדק ילין בה ועתה מרצחים. והני מילי ברפתא ותמרי אבל בחטי בזוזי ובשערי לית לן בה. דבר אחר צדק ילין בה. אמר רבי יהודה בר' סימון לא לן אדם בירושלים ובידו עון, כיצד תמיד השחר מכפר על עבירות הלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות היום מכל מוקם לא לן אדם בירושלים ובידו עון. ועתה מרצחים הא עבדין קטולין הרגו את אוריה ואת זכריה. כספך היה לסיגים אמר רבי עקיבא הכל קראו תגר על הכסף ועל הזהב שיצא עמהם שנאמר כספך היה לסיגים, וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל, כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת. רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמן בר רב יצחק למען יכרתו אין כתיב כאן אלא למען יכרת כאיניש דאמר ימחוק שמיה דפלן דאפיק ברי לתרבות בישא: