לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז של

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הנני נותן את פרעה חפרע. זה אחד מארבעה בני אדם שעשו את עצמם אלהות, שלשה מאומות העולם ואחד מישראל, ואלו הם, חירם, ונבוכדנאצר, ופרעה, ויואש. חירם מנין? שנאמר: בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר ה' אלהים יעק גבה לבך ותאמר אל אני. נבוכדנאצר מהו? שנאמר: אעלה על במתי עב אדמה לעליון, א"ל הקב"ה חייך אל שאול תורד. ומה עשה הקב"ה? הגלה אותו עד שהוא במלכותו והאכילו עשב כבנהמה, שנאמר: ועשבא כתורין לך יטעמון, והיו הבהמות והחיות רואות אותו כדמות בהמה וחיה. ויואש מנין? שנאמר: ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך, אמרו לו ליואש: אלוה אתה, שאילולא כן לא היית עושה שש שנים בבית קדש הקדשים. כהן גדול לא היה נכנס אלא פעם אחת בשנה, והכל מתפללים עליו שיצא בשלום, ואתה עשית שם שש שנים. וקבל עליו, שנאמר: אז שמע המלך אליהם; ונאמר: ואת יואש עשו שפטים. ופרעה עשה עצמו אלוה, שנאמר: יען אשר אמר יאור לי ואני עשיתיני, שהיה אומר: אני הוא שבראתי את עצמי. דבר אחר הפרע, כענין שנאמר: ופרע את ראש האשה, ואי זה? זה בית אב שלו: ביום ההוא יהיה מצרים לחגא: