ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז שו
הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא. כותי אחד שאל את רבי מאיר אפשר מי שכתוב בו הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון, א"ל הבא לי מראות גדולות הביא לו מראות גדולות, א"ל ראה בוביא שלך ראה אותה גדולה, א"ל הבא לי מראות קטנים, א"ל ראה בוביא שלך ראה אותה קטנה, א"ל ומה אתה ב"ו אתה משנה את עצמך בכל מה שתרצה מי שאמר והיה העולם עאכ"ו, כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה היהה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון, א"ר אבא בר סיסי פעמים שאין העולם כלו מחזיק כבוד אלהינו ופעמים שמדבר עם האדם מתוך שערות ראושו שנאמר ויען ה' את איוב מן הסערה מבין שערות ראשו. כתיב הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא. וכתיב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, וכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן. א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי משל למה הדבר דומה למערה פתוחה על שפת הים געש הים ונתמלאה המערה והים לא חסר, כך אע"פ שכתוב וכבוד ה' מלא את המשכן העליונים והתחתונים לא חסרו מזיו כבודו:
הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר, וכי מה ענין בר אצל תבן, אמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחאי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים, א"ר ברכיה אע"פ שאין כלו מתקיים מקצתו מתקיים, מנא לן מיוסף דכתיב הבוא נבא אני ואמך ואחיך:
הלא כה דברי כאש. תניא ר' יהודה בן בתירא אומר דברי תורה אין מקבלין טומאה, מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם וקורא למעלה מרבי יהודה בן בתירא, אמר ליה בני פתח פיך והוצא דבריך שאין דברי תורה מקבלים טומאה שנאמר הלא כה דברי כאש מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אין מקבלים טומאה. אמר רבא צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דמרתחא ליה שנאמר הלא כה דברי כאש. א"ר אשי כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע. א"ל ר' אבא לרב אשי אתון מהכא מתניתו לה, אנן מהא מתני' לה ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוהניה. אמר רבא אעפ"כ מבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא דכתיב והסר כעס מלבך ורעה מבשרך. אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה לאש לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אינם מתקיימים ביחידי, והיינו דכתיב חרב אל הבדים ונואלו, אמר ר"י בר חנינא חרב על שונאיהם של ישראל שעוסקים בתורה בד בבד, ולא עוד אלא שמטפשין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם אשר נואלנו, ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו, ואי תימא מהכא נואלו שרי צוען. אמר ר' אבהו אמר ר' אליעזר תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהם קל וחומר מסלמנדרא ומה סלמנדרא שהיא מתולדת האש הסך מדמה אין אור שולטת בהם, ת"ח שכל גופן אש שנארמ הלא כה דברי כאש עאכ"ו. תאנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר הלא הלא כה דברי כאש וגו' וכפטיש יפוצץ סלע. אמר אביי מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ואין טעם אחד יוצא משני מקראות, דבי ר' ישמעאל תאנא וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה מתחלק לכמבה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים. ד"א מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות אף כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נהפך לשבעים לשון:
הראני ה' והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' וגו' הדוד אחד תאנים טובות מאד כתאני הבכורות, אלו צדיקים גמורים. ושמא תאמר אבד סברן ובטל סכויין, תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח. החרש והמסגר (כתוב ברמז ר"נ):