ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רסח
דבר אחר גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים זה דמו של חור. לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה, על אשר אמרו אלה אלהיך ישראל. ד"א זה זמן של שבעים זקנים שהרגו כשעשו את העגל כי על כל אלה אלהיך ישראל:
חנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מלך בשר ודם כשהוא יושב ודן אומר לו אמרו הרגת או לא הרגת אם אמר הרגתי הדיים הורגו ואם לא הודה אינו הורגו, אבל הקב"ה אינו כן מי שמודה הקב"ה מרחם עליו שנאמר ומודה ועוזב ירוחם. ר"ש בן חלפתא אומר אמר הקב"ה לירושלים על מה הבאתי כל המשפטים הללו בשביל שאמרת לא חטאתי שנאמר הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי:
לאמר הן ישלח איש את אשתו, אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו' ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה'. עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה רבש"ע כבר הכתבת לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו', אמר לה כלום הכתבתית אלא איש והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא איש, וכי גרושים אתם לי בית ישראל כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם:
וימנעו רביבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה. א"ר סלא אמר רב המנונא אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים שבדור שנאמר וימנעו רביבים וגו'. ואמר רב סלא אמר רב המנונא כל אדם שיש לו עזות פנים לסוף נכששל בעבירה שנאמר ומצח אשה זונה היה לך, ר' נחמן בר יצחק אמר בידוע שנכשל בעבירה שנאמר היה, יהיה לא נאמר אלא היה, רבה בר רב הונא אמר מותר לקרותו רשע בפניו, רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאתו שנאמר ועווז פניו ישונא: