ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רסב
ירמיה הנביא היה מארבעה בני אדם שנקראו יצירים, הראשון הוא היה אדם שכן כתיב וייצר ה' אלהים את האדם, השני הוא היה יעקב שנאמר כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל, השלישי הוא היה ישעיה דכתיב כה אמר ה' יוצרי מבטן לעבד לו, הרביעי הוא היה ירמיה דכתיב בטרם אצרך בבטן ידעתיך. יציאתו של ירמיה לעולם זעק זעקה גדולה כבחור ואמר מעי מעי אוחילה חושש אני לבי קרבי זעו עלי שבר על שבר אני ששברתי כל הארץ, ומנין שאמר ירמיה כן שכן כתיב מעי מעי אוחילה קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש. פתח פיו והוכיח לאמו, אמר לה אמי לא עברתני כדרך הנשים ולא ילדתני כדרך היולדות שמא היו דרכיך כדרך הסוטות ונתת את עיניך באיש אחר כהסוטה אחר בעלה למה אינך שותה המים המאררים העזת פניך, ומנין שאמר ירמיה כן שכן כתיב ומצח אשה זונה היה לך, כיון ששמעה אמו דברים הללו אמרה מה ראה זה לומר לי כך שלא בעונתו, פתח פיו ואמר לא עליך אמי אני אומר ולא עליך אמי אני מתנבא אלא לציון ולירושלים אני אומר שהיא מקשטת את בנותיה ומלבשתן זהורית ומעטרת אותם בזהב יבאו השונאים וישודדו בהם שנאמר ואת שדוד מה תעשי, אמר לו הקב"ה בטרם אצרך בבטן ידעתיך עד של יצרתיך במעי אמך מניתיך להיות מתנבא על עמי, וענה ירמיהו ואמר לפני הקב"ה רשבש"ע איני יכול להתנבאות עליהם אי זה נביא יצא להם ולא בקשו להורגו, העמדת להם משה ואהרן לא בקשו לרגום אותם באבנים, העמדת להם אליהו בעל קווצות היו מלעיגים ומשחקים עליו הרי מסלסל קווצותיו שמו איש בעל שער, העמדת להם אלישע והיו אומרים לו עלה קרח עלה קרח, איני יכול לצאת ידי ישראל לא ידעתי דבר כי נער אנכי, אמרה לו רוח הקדש הלא לנער אני אוהב שלא טעם טעם חטא גאלתי את ישראל ממצרים וקראתים נער שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. ובאהבת נער אני נזכר לכנסת ישראל שכן כתוב זכרתי לך חסד נעוריך, טול את הכוס הזה של חמה והשקה את הגוים, נטל ירמיה את הכוס ואמר למי אשקה תחלה אמר לו את ירושלים ואת ערי יהודה שהם ראש לכל הממלכות, כיון ששמע ירמיהו כך התחיל פותח פיו וארד את יומו שנאמר וארור היום אשר יולדתי בו, אמר ירמיה למי אני דומה לכהן (גדול) שעלה גורלו להשקות מים המרים וקרבו את האשה אצולו ופרע את האשה ופרסם את שערה נטל את הכוס להשקותה נסתכל בה שהיא אמו התחיל צווח אמר אוי לי אמי שהייתי משתדל לכבדך והרי אני מבזך, כך היה ירמיהו אומר אוי לי עליכי אימא ציון שהייתי סבור אני מתנבא עליך דברים טובים וניחומים והריני מתנבא דברי פורענות. ירמיה היה משלשה נביאים שנתננבאו באותו הדור, ירמיה, צפניה, וחולדה הנביאה. ירמיה היה מתנבא בשווקים. צפניה בתוך בתי כנסיות. וחולדה אצל הנשים: