ילקוט שמעוני/חבקוק/רמז תקסו
אלהים ה' חילי וישם רגלי כאילות. א"ר פנחס כאילים אין כתיב כאן אלא כאילות כנקבות, למה שרגלי הנקבות עומדות יותר מן הזכרים. כאילות כשתי אילות דבורה ואסתר, דבורה שבאה מנפתלי אילה שלוחה, ואסתר למנצח על אילת השחר. ומהו ועל במותי (יעמידני) [ידריכני] על בעלי בימאות שלי ידריכני אלו המצריים שראו שנשתקעו בים/רמז הקב"ה לים והשליכן ליבשה והיו ישראל רואין אותם מתים שנאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, מה היו עושים להם היה כל אחד ואחד מישראל נוטל כלבו ונותן את רגלו על צוארו של מצרי והיה אומר לכלבו אכול מן היד הדה ששעבד בי, אכול מן המעים הללו שלא חסו עלי, תדע לך שכן כתיב למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאויבים מנהו: