ילקוט שמעוני/זכריה/רמז תקעד
ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות. מרכבה ראשונה סוסים אדומים כנגד מחנה יהודה שנאמר בו חכלילי עינים מיין, דוד שבא מיהודה נאמר בו אדמוני עם יפה עינים. ובמרכבה השנית סוסים שחורים כנגד מחנה ראובן ושמעון שעשו מעשה שחרות, ראובן ובחללו יצועי איבו וגו' ואמר אז חללת יצועי עלה, שמעון בסודם אל תבא נפשי במעשה זמרי. ובמרכבה השלישית סוסים לבנים כנגד אפרים ובנימין ומנשה שנתברכו במגדים שנאמר ממגד תבואות שמש ורוב מגדים לבנים, ואומר לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך. ובמרכבה הרביעית סוסים ברודים אמוצים כנגד מחנה דן שהיו גבורים ואמצוים שנאמר דן גור ארביה, וכתיב יהי דן נחש עלי דרך, והם ארבע מרכבות שבארבע מלכיות כנגד ארבע מחנות דגלים. שבשעה שעשו מעשים לא טובים נפלו אלו ביד אלו גם את זה לעומת זה והאלהים עשה שייראו מלפניו, סוסים אדומים זו מלכות בבל ששפכה כמה דמים בישראל אנת הוא ראשה דדהבא, סוסים שחורים זו מלכות פרס ומדי, תנינה דמיה לדוב שהושחרו פניהם של ישראל בגזרת המן, סוסים לבנים זו מלכות יון שהלבינו פניהם של ישראל בחרופין ובגדופין, סוסים ברודים ואמצוים זו מלכות הרביעית שגזרו גזרות כמה גוונים משונים זו מזו, ומחנות הכהנים והלוים, גם כנגדם ראה זכריה שנאמר ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים, איש זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה, אדום שהיתה שכינה שרויה בין שני הכרובים וכה"א דודי צח ואדום, בין ההדסים אלו הצדיקים שנאמר ותחת הסרפד יעלה הדס, והמלאך שהיה מתרגם בין שכינה לנביא כנגד משה ואהרן שהיו מתרגמין את התורה לישראל שנאמר ואומר אל המלאך הדובר בי, ומשה נקרא מלאך שנאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, וכן אהרן כי מלאך ה' צבאות הוא, ואחריו סוסים אדומים שרוקים לבנים, אדומים כנגד בני קהת כי משמרתם היו כלים מוזהבים אדומים ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות. שרוקים כמד"א עובדי פשתים שריקות אלו בני גרשון שרוב משאם כלי פשתן המשכן והאהל ומכסהו וקלאי החצר והמסך. ולבנים כנגד בני מררי כי רוב משמרתם לבנים קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו, ומנין שארבע מלכיות היו שלוחים של הקב"ה שנאמר לכו התהלכו בארץ, ואומר ותתהלכנה בארץ, ועשו את שליחותם שהגלו את ישראל מעל אדמתם ושלטו מרכבות בארבע מחנות, וארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים מבין מלכות יהודה וישראל היושבים בין שני הארצות עבר הירדן וארץ ישראל ויצאו בניהם והגלום, וכה"א אם תשכבון בין שפתים אם תאבו לקיים מצות עשה ומצות לא תעשה תשכבון בין שפתים יהודה ועבר הירדן, ואם לא תתהלכו מגוי אל גוי, וההרים הרי נחשת זו מלכות ישראל ויהודה שהם חזקים כנחשת שלא לשמוע דברי הנביאים, דבר אחר מלכותם חזקה כנחשת שנאמר ברזל ונחשת מנעלך:
כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן עתידין צדיקים שיחיו את המתים שנאמר כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו, וכתיב ושמת משענתי על ני הנער כו' (כתוב בישעיה ברמז ת"י):
כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום, ר"א אומר אין לך קץ מגולה מזה, מאי וליוצא ולבא אין שלום, ר"א אומר אין לך קץ מגולה מזה, מאי וליוצא ולבא אין שלום אמר רב אלו תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום רב לאוהבי תורתך, ושמואל אמר עד שיהיו כל השערים שקולים אין להם שלום מפני הצר, וכן תני חייא בר רב:
וליוצא ולבא אין שלום. אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה שוב אין לו שלום, ושמואל אמר זה הפרש מגמרא למשנה, ורבי יוחנן אמר זה הפורש מגמרא לגמרא. ועתה לא כימים האראשונים (כתוב בריש חגי ברמז תקס"ז):
כי זרע השלום הגפן תתן פריה. ששה דברים נטלו מאדם הראשון (כתוב בפסוק ואלה תולדות פרץ ברמז תכ"ט):
אמרת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ר' יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר אמת ומשפט שלום, והלא במקום שיש משפט אין שלום שלום אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע, וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו והלא במקום שיש צדקה אין משפט ובמקום שיש משפט אין צדקה, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה בצוע. ר' שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדון עד שלא תשמע את דבריהם או משתמע את דבריהם ואניך יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם צאו ובצעו שנאמר פוטר מים ראשית מדון ולפני התגללע הריב נטוש קודם שנתגלע הריב אתה רשאי לנטוש משנתגלע הריב אי אתה רשאי לנטשו, אמר רב הלכה כר' יהושע בן קרחה דמצוה לבצוע למימר להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו. רשב"ג אומר על שלשה דברים העולם עומד, על (התורה) [האמת]", ועל הדין ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם:
כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, א"ר חנינא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא קרי ליה צום וקרי ליה ששון ושמחה, אלא לאו הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום, רב פפא אמר ה"ק בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזרה צום, אין גזרה ואין שלום רצו תענים רצו אין מתענים, אי הכי ט' באב נמי, א"ר פפא שאני תשעה באב שהוכפלו בו צרות דאמר מר בתשעה באב חרב הבית ראשונה ושניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר, תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר ארבעה דברים היה ר' עקיבא דורש ואין אני דורש כמותו. צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר ברביעי בשבעה עשר לחדש ויחזק הרעב בעיר ותבקע העיר, ואמאי קרי ליה רביעי רביעי לחדשים. צום החמישי זה תשעה באב שבו נשרף בית אלהינו, ואמאי קרי ליה חמישי חמישי לחדשים. צום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשרפת בית אלהינו, ואמרי קרי ליה שביעי שביעי לחדשים. צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל על ירושלים. ואני איני אומר כן אלא צום העשירי זה תשעה באב כו'. כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים. אמר ריש לקיש כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר כה אמר ה' בצאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי: