ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרנה
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם:
אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך. חדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר, הרי במדבר בארץ מנין, דכתיב ארץ נחלי מים. לעתיד לבוא מנין, שנאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. אתה אמרת רחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך וארחצך במים, הרי במדבר, בארץ מנין, כתיב רחצו הזכו. לעתיד לבוא מנין, שנאמר אם רחץ ה' את צואת בנות ציון. אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך שנאמר פרש ענן למסך, הרי במדבר, בארץ מנין, כתיב בסכות תשבו שבעת ימים, לעתיד לבוא מנין, שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם, ואל הבקר רץ אברהם חייך שאני פורע לבניך, שנאמר ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים, הרי במדבר, בארץ מנין, דכתיב והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר. והוא עומד עליהם, וה' הולך לפניהם יומם, הרי במדבר, בארץ, מנין שנאמר אלהים נצב בעדת אל. לעתיד לבוא מנין, שנאמר עלה הפורץ לפניהם:
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן (כל הדא פרשה כתובה בריש פרשת ואתה תצוה). מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד מה תלמוד לומר, לפי שהוא אומר ושם את המנורה באהל מועד נכח השלחן אין אנו יודעין אם סמוכה לפרוכת אם סמוכה לפתח, כשהוא אומר מחוץ לפרוכת העדות הוי סמוכה לפרוכת יותר מן הפתח. (לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס). תמיד אף בשבת. תמיד אף בטומאה. על המנורה הטהורה, על טהרה של מנורה שלא יסמכנה בקיסמין ובצרורות. יערוך את הנרות לפני ה' שלא יתקן בחוץ ויכניס: