ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרנג
ושמחתם לפני ה' שבעת ימים ולא בנבולין שבעת ימים. משחרב בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה זכר למקדש. מי שלא חג בים הראשון של חג חגג והלך כל הרגל כולו ואפילו ביום טוב אחרון. מנאהני מילי אמר ר' יוחנן נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין. מופנה. דאי לא מופנה איכא למיפרך מה לשביעי של פסח שכן אין חלוק משלפניו תאמר בשמיני של חג שחלוק משלפניו. לאיי אפנויי מופנה מה עצרת ועצור מעשיית מלאכה. הא כתיב לא תעשה כל מלאכה עצרת דכתב רחמנא למה לי שירי לאפוניי. ותנא מייתי לה מהכא וחנותם אותו חג לה' [שבעת ימים] יכול יהא הולך וחוגג כל שבעה. תלמוד לומר אותו, אותו אתה חוגג איאתה חוגג כל שבעה אם כן למה נאמר שבעה לתשלומין ומנין שאם לא חג ביום טוב הראשון של חג שחוגג והולך את כל הרגל ואפילו ביום טוב האחרון של חג תלמוד לומר בחודש השביעי תחוגו אותי. יכול יהא חוגג והולך כל החדש כולו תלמוד לומר לאותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לו. חגיגת ארבעה עשר מאי טעמא לא דחיא שבת הא קרבן צבור הוא אמר קרא וחנותם אותו חג לה' שבעת ימים שבעה שמונה הוו, אלא מכאן לחגיגה שאינה דוחה את השבת. עבית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהים, אמר עילא מחלוקת בשלמי חגיגה לסמוך ועולת ראיה ליקרב דבית שמאי סברי וחנותם אותו חג לה' חגיגה אין עולת ראיה לא. ובית הלל סברי לה' כל דלה' מכלל דנדרים ונדבות דברי הכל אין קרבין ביום טוב. מיתיבי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו על עולה שאינה של יום טוב שאינה קרבה ביום טוב ועל שלמים שהן של יום טוב שקרבין ביום טוב על מה נחלקו על עולה שהיא של יום טוב ועל שלמים שאינן של יום טוב שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא. אמר רב יוסף תנאי היא תניא שלמים הבאין מחמת יום טוב בית שמאי אומרים (מביאין) [סומך עליהם] בערב יום טוב ושוחטין ביום טוב אבל נדברים ונדבות דברי הכל (אין) קרבין ביום טוב. תניא אמרו להן בית הלל לבית שמאי ומה במקום שאסור להדיוט מותר לגבוה מקום שמותר להדיוט אינו דין שמותר לגבות. א"ל בית שמאי נדרים ונדבות יוכיחו שמותרין להדיוט ואסורים לגבוה. א"ל בית הלל מה לנדרים ולנדבות שיאן קבוע להן זמן תאמר בעולות ראיה שקבוע להן זמן א"ל בית שמאי אף עולה אין קבוע לה זמן דתנן מי שלא חגג ביום טוב הראשון חוגג והולך כל הרגל א"ל בית הלל אף זה קבוע להן זמן דתנן עבר הרגל ולא חגג אינו חייב באחריותו. א"ל בית שמאי והלא כבר נאמר לכם ולא לוכוה א"ל ב"ה והלא כבר נאמר לה' כל דלה אם כן מה תלמוד לומר לכם לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. אבא שאול אומר בלשון אחרת ומה אם במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה מקום שכירתך פתוחה אינו דין שכירת רבך פתוחה. וכן בדין שלא תדא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם. במאי קא מיפלגי מר סבר נדרים ונדבות קרבין ביום טוב ומר סבר אין קרבין. אמר ר' יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הסמיכה שצריך, על מה נחלקו על תיכף לסמיכה שחיטה שבית שמאי אומרים אין צריך ובית הלל אומרים צריך. ר' יסוי בר יהודה אומר לא נחלקוח בית שמאי ובית הלל על תיכף לסמיכה שחיטה שצריך על מה נחלקו על הסמיכה עצמה שבית שמאי אומרים אין צריך ובית הלל אומר צריך:
וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים מה תלמוד לומר לפי שנאמר שבעת ימים תרוג לה' אלהיך יכול יטעון חגיגה כל שבעה תלמוד לומר אותו. יום אחד בלבד אם כן למה נאמר שבעת ימים ללמד שיש לו תשלום כל שבעה. ומנין שאם לא חג יום טוב ראשון של חג שחוגג והולך את כל הרגל ויום טוב האחרון תלמוד לומר בחדש השביעי תחוגו. יכול לא חג בתוך הרגל חוגג אחד הרגל תלמוד לומר אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לו. בסוכות תשבו שבעת ימים זהו שאמר הכתוב סוכה תהיה לצל יומם, אמר רבי לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אומר הקדוש ברוך הוא הוא קיים מצות סוכה אני מסיך עליו מדמתי של יום הבא. רבי ינאי ור"ל אמרי אין גיהנם לעתיד לבוא אלא היום הבא הוא מלהט את הרשעים שנאמר כי הנה היום בא ביער כתנור וגו' והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא וגו' אשר לא יעזוב להם שורש וענף באותה שעה הקדוש ברוך הוא עושה סוכה לצידיקים ומטמין אותם לתוכה שנאמר כי יצפנני בסוכה ביום רעה וגו' ה' אלהים עוז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק. לעתיד לבוא עתידין אוה"ע להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם. שנאמר ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ומה הקדוש ברוך הוא עושה יוצא ונלחם עם הגוים שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב כיומו של פרעה. ומהו עושה מסכך על ראשם של ישראל שנאמר סכותה לראשי ביום נשק מהו נשק אמר רבי שמואל בר נחמן ביום שישיקו שני עולמות זה לזה באיזה יום הנה יום בא לה' דבר אחר וסוכה תהיה לצל יומם כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מיסך עליו מן המזיקין שלא יזיקו אותו שכן הוא אומר באברתו יסך לך. כל [מי] שמקיים מצות סוכה בעולם הזה הקדוש ברוך הוא נותן לו חלק לעתיד לבוא בסוכתה של סדום שנאמר אלהים דבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד. מהו עמק סכות זו סוכתה של סדום שהיתה מסוככת בשבעה אילנות שהן מסוככות זו על גב זו גפן תאנה ורמון ופרסק ושקדים ואגוז ותמרים על גביהם. דבר אחר כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבוא שנאמר התמלא בשוכות עורו. אתה מוצא בשעה שבאו יסורין על איוב היה עומד וקורא תגר אחר מדת הדין שנאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו וגו' אדעה מלים יענני. א"ל הקדוש ברוך הוא הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבוא אם חסר אני מטלית אחת ממנו יש לי למלאות שנאמר התמלא בשוכות עורו א"ת שאינו דבר משובח אמר רבי פנחס חדודות שלו מכבות גלגל המה שנאמר תחתיו חדודי חרס וגו' א"ל הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו עושים את הסוכות ודרים בתוכה ז' ימים כדי שתהיו נזכרין הנסים שעשיתי לכם במדבר ואף על פי שאתם עושין את הסוכה אין אתם גומלין לי אלא פורעין לי שנאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. ועוד אמרתי לכם שתקחו את הלולב והתנענו לפני ואף על פי שאתם עושין כן אין אתם גומלין לי אלא פורעין לי. למה שבשעה שהוצאתי אתכם ממצרים עשיתי את ההרים לנענע לפניכם שנאמר ההרים רקדו כאילים. ואף לעתיד לבוא כן אני עושה לכם הה"ר הדרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימאו כף. אמר רבי אליעזר בר מרוס למה אנו עושין סוכה אחר יום הכפורים [לומר לך שכן] אתה מוצא בראש השנה יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי העולם וביום הכפורים הוא חותם את הידן שמא יצא דינן של ישראל לגלות ועל ידי כן עשוין סוכה וגולין מבתיהן לסוכה והקדוש ברוך הוא מעלה עליהן כאלו גלו לבבל שנאמר חולי ונוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מרקריה ושבנת בשדה וכבאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף אויביך: