ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרנ
אמר רבי יוחנן מודה ר"מ בשעיר של ראש השנה דבעינן שעיר בן שעירה מ"ט א"ק אחר המיוחד ובא מששת ימי בראשית. והאמהכא נפקא מהתם נפקא שור או כשב פרט לכלאים או עז לנדמה. צריכא דאי מהתם הוה אמינא ה"מ היכא דלא נחית (לרדיא) [לדרי] אבל היכא דנחות (לרדיא) [לדרי] לא. ואי מהכא ה"א ה"מ חובה אבל בנדר אימא לא צריכא. אמר ר' חסדא הכל מודים דאין לוקין על צמרת משום כלאים שנאמר לא תלבש שעטנז וגו' מה פשתן שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה. אמר רב [פפא] הכל מודים שצמרו פסול משום תכלת לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך מה פשתן שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה. אמר רב נחמן בר יצחק הכל מודים שאין צמרו מטמא בנגעים שנאמר בבגד צמר או בבגד פשתים מה פשתן שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה אמר רב אשי אף אנו נאמר הדלה גפן על גבי תאנה יינו פסול לנסכים מ"ט זבח ונסכים מה זבח שלא נשתנה אף נסכים שלא נשתנו. מתקיף לה רבינא אלא מעתה הדלה פשתן על גבי היגי הכי נמי דלישתנו. אם כן תי ליכא למימר מה (נשתנה) פשתן שלא נשתנה דהא פשתן משכחת לה דנשתנה. הכי השתא התם נשתנה ריחו הכא לא נשתנה ריחו. תנו רבנן דבר יום [מלמד] שכל היום כולו כשר למוספין. ביומי מלמד שאם עבר זמנו וכו'. ר"ל אמר מהכא מלבד שבתות ה'. וצריכא דאי כתב רחמנא מלבד שבתות ה' הוה אמינא ביממא אין בליליא לא. ואיכתב רחמנא מנחתם ונסכיהם ולא כתב מלבד שבתות ה' הוה אמינא בליליא אין ביממא לא צריכא. ומנחתם מי קרבי בליליאוכו' (כתוב ברמז תפ"א):