ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקכב
אמר רב כל מקום שהחזיר הכתוב בתורת המנחה אינו אלא לעכב. ושמואל אמר גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב וכו'. והכא במלא קומצו בקומצו קמיפלגי. דתניא מלא קומצו בקומץ של יעשה מדה לקומץ, רב סבר הא נמי תנא ביה קראי ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה. ושמואל אמר דורות משעה לא ילפינן. ולא יליף והתנן כלי הלח מקדשין את הלח וכו' ואמר שמואל ל"ש אלא מדות אבל מזרקות מקדשין דכתיב שניהם מלאים סלת. שאני התם דתנא ביה קרא תריסר זמני. א"ל רב כהנא ורב אשי לרב הרי הגשה דתנא ביה קרא ולא מעכבת דכתיב זאת תורת המנחה. ההוא לקבוע לו מקום הוא דאתא דתניא לפני ה' יכול במערב וכו':