ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקיט
בזאת יבא אהרן אל הקדש במה שאמור בענין המלואים מה אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד ומשה מסור לו כל שבעה כדי לחבבו בעבודה אף לדורות כ"ג פורש שבעה ומשמש יום אחד ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה לאפוקי צדוקין מוסרין לו כל ז' כדי לחבבו בעבודה, מכאן אמרו שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו כו'. וכשם שמפרישין כהן גודל מביתו כך מפרישים כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פניח הבירה צפונה מזרחה ואחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהו שם [וא"ת במלויאם דם הכא מים] אמרת נכנסו מים תחת דם ואומר כאשר עשה ביוםהזה צוה ה' לעשות וגו' לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים. האי בזאת מיבעי ליה לגופיה בפר בן בקר לחטאת, אם כן נכתוב רחמנא בזה כו'מאי בזאת ש"מ תרתי. מאי ואומר וכי תימא יום כפור קמא הוא דבעי פרישה כדאשכחן במלואים וכו' אי נמי כהן גדול קמא הוא דבעי פרישה אבל יום הכפורים דעלמא לא, ת"ש כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם:
ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים. הרי דברים ק"ו אם המקיים דברי ב"ו כך, המקיים דבריו של מקום על אחת כמה וכמה. ויעש אהרן ובניו מלמד שהיו אהרן ובניו ששים ושמחים ששומעין דברים לקבל מפי משה כשומעין מפי הקב"ה לכך נאמר ויעש אהרן ובניו את כל הדברים. אשר צוה ה' ביד משה כדאי שליח לשולחו כדאי המצוה למי שנצטוה:
פרשת שמיני:
ויהי ביום השמיני חכמות (נשים) בנתה ביתה רבי אבא בר כהנא פתר קריא באהל מועד. חכמות (נשים) בנתה ביתה זה בצלאל וימלא אותו רוח אלהים בחכמה. חצבה עמודיה שבעה אלו שבעת ימי המלואים הה"ד כי שבעת ימים ימלא את ידיכם. טבחה טבחה אלו הקרבנות. מסכה יינה אלו הנסכים. אף ערכה שלחנה סדור לחם הפנים. שלחה נערותיה תקרא זה משה הה"ד ויהי ביום השמיני קרא משה. עם חסיד תתחסד רבי נחמיה פתר קריא במשה בשעה שבא בחסידות בא הקב"ה עמו בחסידות בשעה שבא בעקמומיות באה הקב"ה עמו בעקמומיות. ואימתי בא בעקמומיות בשעה שאמר ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם אמר לו הקב"ה זה שמי לפי שעה אהיה אשר אהיה. אימתי בא בתמימות בשעה שאמר לו הראני נא את כבודך מה כתיב תמן אני אעביר כל טובי על פניך. אימתי נתברר על עסקיו בשעה שאמר לו לכה ואשלחך אל פרעה אמר לו שלח נא ביד תשלח: