ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תצד
יכול יביא מחטי מעשר שני ת"ל שלמים אשר יקריבו מה שלמים מן הלקוח בכסף מעשר אף לחם מן הלקוח בכסף מעשר. מנין לאומר הרי עלי (תודה) [שלמים] שלא יביא אלא מן החולין ת"ל וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים אם כן למה נאמר צאן ובקר להקיש כל הבא מן הצאן ומן הבקר לפסח מה פסח שהוא בא בחובה ואינו בא אלא מן החולין אף כל דבר שהוא בא בחובה לא יביא אלא מן החולין ונסכים בכל מקום לא יביא אלא מן החולין. ופסח גופיה מנלן דתניא ר' אליעזר אומר נאמר פסח במצרים ונאמר פסח לדורות מה פסח האמור במצרים אינו בא אלא מן החולין אף פסח דורות אינו בא אלא מן החולין. א"ל ר"ע וכי דנין אפשר משאי אפשר. א"ל אף על פי שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמוד הימנה: