ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תעח
גבי גזל כתיב וחמישיתו יוסף עליו ותנן נתן לו את הקרן ונשבע על החומש הרי זה מוסיף חומש על חומש עד שיתמעט הקרן בפחות משוה פרוטה. גבי תרומה כתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ותנן האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש. אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחד תרומה טהירה וא' תרומה טמאה משלם חומשא וחומש חומשא גבי מעשר לא מיכתיב כתיב ולא מיתנא תנן ולא בעיא מבעיא לן. גבי הקדש כתיב ויסף חמישית כסף ערכך מה כסף ערכו מוסיף חומש [אף כסף חומשו נמי מוסיף חומש]. ונתן אותו פרט לחמש חטאות מתות שאין מועלין בהן. ונתן אותו לכהן. והכהן מה ת"ל שיכול הואיל ומעילה באה על ידי כהן לא יהא הכהן מועל ת"ל ונתן אותו לכהן והכהן מלמד שהכהן מועל. והכהן יכפר עליו מה ת"ל. מנין אתה אומר הביא מעילתו ולא הביא אשמו לא יצא ת"ל באיל האשם. יכול הביא אשמו ולא הביא מעילתו לא יצא ת"ל באיל האשם. יכול כשם שאיל האשם מעכב כך יהא חומש מעכב ת"ל באיל האשם ונסלח לו איל האשם מעכב ואין החומש מעכב. ונמסלח לו מלמד שאין משיירין לו ליום הכפורים. יכול אף על פי ששב ולא הביא ת"ל לו. ואם הרי זה מוסיף על ענין ראשון לומר שספק מעילות כאשם תלוי דברי ר"ע. [ומורה ר"ע שאינו מביא מעילתו עד שתודע לו ויביא אשם ודאי] א"ל ר"ט מה לזה שמביא שתי אשמות אלא מביא מעילה וחומשה ומביא אשם בשתי סלעים ויאמר אם ודאי מעלתי זו היא מעילתי וזו היא אשמי ואם ספק המעות לנדבה והאשם תלוי [שממין] שמביא על הודע מביא על לא הודע. א"ל ר"ע נראין דבריך במעיל' המעוטה הרי שבא לידו ספק מעיל' במאה מנה [לא יפה שיביא אשם בב' סלעים ואל יביא ספק מעילה בק' מנה]. מודה ר"ע לרבי טרפון במעילה המעוטה. ת"ר ואם נפש לחייב על ספק מעילות אשם תלוי דברי ר' עקיבא וחכמים פוטרין. טעמיהון דרבנן דגמרי מצות מצות מחטאת חלב מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל ספקו אשם תלוי לאפוקי מעילה שאין חייבין על זדונה כרת, דתניא הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה. ורבי עקיבא סבר כי ילפינן מצות מחטאת חלב להכי הוא דילפינן מה להלן בקביעה אף כאן בקבועה לאפוקי עולה ויורד דלא. (ורבנן וכו' אלא) היינו טעמא דרבי עקיבא דאמר קרא ואם נפש וי"י מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון ורבן סברי תחתון הוא דגמר מעליון לאשם בכסף שקלים. ורבי עקיבא סבר אין היקש למחצה. ורבנן אתא מצות מצות אפקיה מהיקישא. ורבי עקיבא אשם בכסף שקלים מנא ליה נפקא ליה מזואת תורת האשם (כתוב ברמז תצ"ב). ועשתה אחת לחייב על כל אחת ואחת שאם בא לפניו ספק חלב ודם ונותר ופגול בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. חלב ושומן לפניו ואכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל, אשתו ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן ואינו יודע באיזו מהן שגג, שבת ויום חול ועשה מלאכה באחת מהן בין השמשות ואינו יודע באיזה מהם עשה מנין שמביא אשם תלוי ת"ל ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות י"י אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל. רבי יהודה אומר אשתו נדה ואחותו בבית ושגג באחת מהם ואין יודע באיזה מהן שגג שבת ויום הכפורים ועשה למאכה בין השמשות ואין יודע באיזה מהן עשה חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהן ואין יודע איזה מהן אכל רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר שנאמר כי תחטא ולא ידע פרט לזה שידע שחטא. ר' שמעון אומר זה עצמו מביא אשם תלוי שנאמר כי תחטא ועשתה ולא ידע ועשה ואינו יודע מה עשה. אבל ספק עשה ספק לא עשה צא ובקש מנין שיביא אשם תלוי. ולא ידע פרט להודע יכול לא הודע של קלות ולא הודע של חמורות הכל בכלל, הן אם הודע שלהן פטרתי אינו דין שנפטור את לא הודע. או חילוף אם את לא הודע שלהן חייבתי אינו דין שנחייב את הודע, [ואיזה] הודע פטרתי, הודע של חמורות שיצא לידון בחטאת. והלא דין הוא ומה במקום שחייב את הודע של חמורות חטאת פטר את לא הודע שלהם מחטאת מקום שפטר את הודע של קלות מן האשם אינו דין שנפטור את [לא] הודע שלהן מן האשם. או חילוף, ומה במקום שפטר אתלא הודע של חמורות מן החטאת חייב את הודע שלהם חטאת. מקום שחייב את לא הורע של קלות אשם אינו דין שנתחייב את הודע שלהן [אשם]. ודין אחר ומה במקום שחייב את הודע של חומורות חטאת פטר את הודע של קלות מן האשם מקום (שלא פטר) [שפטר] את לא הודע של חמורות מן החטאת אינו דין שנפטור את לא הודע של קלות מן האשם. או חילוף, ומה במקום (שלא פטר) [שפטר] אתלא הודע של חמורות מן החטאת חייב לא הודע של קלות אשם. מקום שחייב את הודע של חמורות חטאת אינו דין שנתחייב את הודע של קלות אשם ת"ל אשם אשם לג"ש מה אשם האמור להלן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וספקו אשם תלוי אף אשם האמור כאן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וספקו אשם תלוי. ולא ידע ואשם ונשא עונו רבי יוסי הגלילי אומר הרי הכתוב ענש את מי שאינו יודע אם כך ענש הכתוב למי שאינו יודע עלאחת כמה וכמה שיענוש למי שיודע. רבי עקיבא אומר האוכל חלב מביא חטאת בסלע. ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים. אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה. ר' מנחם בר' יוסי אומר הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מביא מעילה וחומשה ומביא אשם בשתי סלעים. צא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים קרוב לאלפים, אם כך ענש הכתוב את השוגג על אחת כמה וכמה שיענוש את המזיד: