ילקוט שמעוני/הושע/רמז תקל
רבה ורב נחמן בר יצחק הוו יתכי חליף ואזיל רב נחמן בר יעקב כי יתיב בגוהרקא דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתא, רבא אזל לגביה, רב נחמן בר יצחק לא אדל לגביה אמר דילמא מאינשי דבי ריש גלותא נינהו רבא צריך להו אנא לא צריכנא להו, כד חזא דרב נחמן בר יעקב הוה אזיל לגביה גליא לדרעיה אמר שדיא נשיב, אמר רבה הכי אמר רב אשה מפלת בו ושמואל אמר אפי' מרגלית שבים מרקבת בו, ורבי אמר אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו, א"ר נחמן בר יצחק ושלשתם מקרא אחד דרשו כי הוא בין אחים יפריא יבא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו זה מקורו של אשה, ויחרב מעינו זה שכבת זרע של איש במעי אשה, הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה זו מרגליות שבים, מאי היא כי הוא בין אחים יפריא אמר רבה אפילו שופתא בקופינא דמרא רפיא, רב יוסף אמר אפילו סיכתא בדופנא רפיא, רב אחא בר יעקב אומר אפילו קניא בכופתא רפיא:
שובה ישראל עד ה' אלהיך, א"ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך, ור' יוחנן אמר עד ולא עד בכלל. ומי אמר רבי יוחנן הכי והא א"ר יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו וגו' ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה', לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור. וארשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר כי כשלת בעונך, והא עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול. איני והא אמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות שנאמר ובשוב רשע מרשעתו וגו' עליהם חיה יחיה, לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה. א"ר יצחק אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם מתקוטט עם חברו ספק מתפייס ממנו ספק אינו מתפייס ואם תמצא לומר מתפייס ספק מתפייס בדברים ספק אינו מתפייס, אבל הקב"ה אינו כן ודאי מתפייס בדברים שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ואל עוד אלא שמחזיק לו טובה שנאמר וקח טוב, ולא עוד אלא דומה כמי שבנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר ונשלמה פרים שפתינו, ושמא תאמר פרי חובה ת"ל אוהבם נדבה. אמר לו הקב"ה לראובן מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך הושע פותח בתשובה שנאמר שובה ישראל: